תמיד הייתי טיפוס ממש שמרן, אני דתייה ויצאתי עם בנים ואפילו לתת יד לא רציתי. בתיכון חברות שלי יצאו ובילו ועזבו את הדת אבל אני בכלל לא רציתי את זה. בהמשך נהייתי יותר דתייה לייט אבל המשכתי לשמור נגיעה. לפני תקופה יצאתי עם מישהו מסורתי ודי התחלתי לרצות להפסיק לשמור נגיעה אבל מסיבות שונות נפרדנו. הכרתי לפני שבוע מישהו שגדול מימני בעשר שנים ומהרגע הראשון היה מתח בינינו והוא התחיל איתי, בהתחלה לא רציתי כי ידעתי שזה לא יוביל לקשר רציני (ווידאתי שהוא לא נשוי). התלבטתי הרבה ובסוף החלטתי שאני רוצה להתנסות ולהתנשק פעם ראשונה. נפגשנו לשעה, נראיתי מעולה והיה ברור שהוא נמשך בטירוף והוא החמיא לי ונפרדנו כשהוא נישק אותי ואני קצת נרתעתי והוא שכנע אותי שניפגש במוצש. כל השבת חשבתי על הנשיקה והתלבטתי אם אני רוצה להמשיך והחלטתי שבא לי להתמזמז אבל לא יותר מיזה. נפגשנו שוב בדירה שלו וזה גלש יותר מימה שחשבתי אבל הכל היה מרצון שלי והסכמתי מסקרנות אבל ברור לי שאין אהבה וזה נטו תשוקה ורצון לחוות. השאלה שלי אם להתקדם איתו ליחסים רק מתוך רצון לחוות ולהנות ולהשתחרר או לחכות לאהבה הגדולה שתגיע. מה אתם חושבים על מישהי דתייה שהיא לא בתולה? האם לדעתכם שווה להתנסות (מפריע לי שאני די גדולה ואין לי ניסיון וגם היום אני לא בטוחה בדת בכלל) או ששווה לחכות לאדם הנכון?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות