שלום לכולם , בארבעת החודשים האחרונים הכרתי ילדה מדהימה , בת 23 , לומדת ועובדת ומגיעה מבית טוב .
כשהתחלנו לצאת זה לקח קצת זמן עד שבאמת התחלנו להכיר , אבל אפשר להגיד שכבר אחרי פחות מחודש התחלנו לשבור שיאים חדשים בזוגיות , אני מגיע מהיסטוריה של ארבעה קשרים כולם בני מעל שנתיים , ולכן חושב שאני יודע כבר מהי אהבה ומהי זוגיות.
אחרי חודשיים היא כבר אמרה לי שהיא אוהבת אותי , אנחנו מבלים יחד כמעט בכל יום ואין ספק שכולכם תגידו ששלושת החודשים הראשונים בקשר צריכים להראות בדיוק ככה "בועה ענקית" של אהבה אינסופית ..
היא הייתה קשובה אליי תמיד , הפתיעה אותי עם מתנות , הייתה קונה כרטיסים להופעות , לא מוותרת כל שבוע לפני שמסדרת את הלו"ז שלה לשאול מתי אני גם פנוי
ובקיצור לא קשה לספר על כל הטוב הזה שהיה לנו ביחד ..
יכול להיות שקצת תכעסו עליי אבל הייתה בי מעין הרגשה מוזרה שהיא משקרת לפעמים , ממציאה דברים שהיא צריכה לעשות , סוחבת עוד שעה בעבודה וכו
אתמול כשהיא נרדמה מצאתי הוכחה ברורה בטלפון שלה שהיא נפגשת מידי פעם עם מישהו (שעליו סיפרה לי כשהתחלנו לצאת)
ההודעות לא היו קלות , "אני מתגעגעת" "אני רוצה אותך" ועוד כמה משפטים שקשורים בסקס שלהם שאותם אני מעדיף לא לרשום בכלל ..
הערתי אותה מיד , והתעמטתי איתה - היא הכחישה מיד במקום הכל
אמרה שזה משהו ישן שעדיין לא נפתרה ממנו , אמרה שזה תמיד היה לה עניין של נוחות , סקס ולהתראות , היא לא אוהבת והיא לא מרגישה ולא רוצה אותו ,
ממה שהצלחתי להבין בתקופה שלנו הם נפגשו לפחות פעמיים אך השיחות שלהם היו הרבה יותר מ20פעמים בארבעת החודשים האלו ..
הדבר הראשון שאני יודע שאני צריך לעשות זה לעזוב הכל ולהמשיך הלאה
אני יודע מה אני שווה , ואני גם יודע שזה לא מגיע לי ,
העניין גם שהבגידה לא קרתה בגלל משהו שעשיתי או גרמתי לה ללכת ולעשות ,
פשוט התעוררתי לבוקר שחור שלא העלתי בדמיון הכי פרוע שלי שיכול להיות דבר כזה ,
אני חושב שאם לא הייתי אוהב אותה בכלל לא הייתי יושב כרגע מול מסך ורושם את זה , אבל האם כדאי לסלוח על דבר כזה שקרה כבר בתחילת הקשר ?
למצוא תירוצים לזה שזה לא קרה בגללי ושזה משהו שהיה עוד לפני שאני והיא היינו ביחד אני יכול להמשיך ולספר לעצמי עד מחר ..
אבל האם הגיוני לשקם דבר כזה ?
היא לא מפסיקה להתקשר אליי.. ולשלוח הודעות שאין מצטערת ממנה ושהיא בכלל לא הבינה את גודל הטעות שהיא עשתה , שאני מספר אחד בשבילה ושהיא איבדה לטענתה את האוצר הכי גדול שהיה לה.. אני עד עכשיו בוחר לא להגיב לה - לא בגלל אגו אלא בגלל שאני באמת לא יודע אם לחתוך את זה סופית או לנסות ולשמוע ולתת את האמון בחזרה להתחלה נקייה מה שלטענתה לא קרה מהתחלה נטו באשמתה..
מבולבל..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות