ואז אני שוב נועלת את דלת חדר השינה שלי בטקסיות, טקסיות מרעישה, כמו כל לילה, ואמי נשמעת מצידה השני של הדלת "נוי? הכל בסדר" ונוגעת נגיעה קלה בדלת החדר, "כן!!!" עניתי בתוקפנות, לא מבינה למה היא צריכה לשאול אותי את השאלה הזו כל לילה "בסדר, למה את עונה ככה..." כל פעם אותו הסיפור, אני חייבת לעשות את הפעולות שלי ואמא צריכה להרוס לי אותן, נגיעה קלה בדלת הרסה לי את כל הטקס, טקס שינה, טקס נעילת הדלת, טקס שהגיע לסיומו אבל לא באופן המושלם. ואני עם דמעות בעיניים, מצד אחד בגלל היחס שלי לאמי, יחס שנגרם בגלל הטמטום שלי, ומצד שני הדמעות מציפות את עיניי בגלל חוסר היכולת לשלוט במה שאני עושה, בגלל הקולות בראש שאומרים לי שהטקס לא נעשה כראוי ויש לעשותו שוב כי כך לא אצליח להרדם. למה? למה אני? עם מחשבות מטרידות, עם ידיים שמתייבשות כל חורף בגלל שטיפת ידיים מרובה, סדקים וחתכים שנוצרים בפרקי גב היד. למה אני? עם חום גוף עולה, נשימות מואצות ודפיקות לב מוגברות כאשר דבר לא נעשה כמתוכנן. עצבים, כעס, חוסר הבנה של הסביבה. למה אני?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025