כן
יצאתי עם מישהו במשך תקופה, שהיה מעשן בקביעות מרחיאונה כל יום. זה הפריע לי אבל איכשהו למדתי לקבל את זה... אנחנו מכירים כבר הרבה זמן ותמיד היה את הדיבור העתידי על האם נעבור לגור ביחד... חשבתי שאם נגור ביחד והוא יעשן בתוך הדירה זה בעייתי. דבר ראשון זה משהו שאני מסתירה מההורים שלי, זה הופך אותי כ"שותפה לפשע" ובכללי כראייה לעתיד אני לא רוצה שהאבא של הילדים של יהווה להם דוגמא בזה שהוא מעשן. הבחור שיצאתי איתו רואה בזה אידאלוגיה ודרך חיים, הוא טוען שיש בזה רק דברים טובים. היה לנו ריב לפני כמה ימים, הייתי צריכה להגיע לארוחת שישי אצלו עם המשפחה ורבנו על זה, בריב חזרתי הביתה לאחותי והוא עלה למשפחה שלו לאכול. אחותי ממש ניסתה להוציא ממני על מה רבנו וסיפרתי לה שהוא מעשן. הייתה לה את הדעה בדיוק כמו שלי, מה אני צריכה בחור כזה בחיים שלי, ושהיא לא הייתה רוצה שיעשנו לה בבית, אין בעיה באירועים חברתיים אבל לא כדרך חיים. מפה והלאה ביקשתי ממנה לא לספר להורים שלי אבל אני בטוחה שהיא בטוח תספר להם, כי היא מספרת הכל והיא לא שומרת סודות. אני מרגישה שמפה אין לי דרך חזרה, ההורים שלי בחיים לא יקבלו אותו כבן זוג ומבחינתם הוא מחוק והם רק יחשבו שהוא ידרדר אותי.
חוץ מההיבט הזה אנחנו מסדרים מצויין והייתי מאושרת שאני איתו. ההחלטה הזו השאירה אותי בנתק עם כל המכרים שהיו לנו- כי הם חברים שלו בעיקר ונשארתי לבד. לקחתי סיכון ממש גדול שעשיתי את הצעד הזה, כי אני יודעת שאני יעבור תקופה קשה עכשיו עד שאתחבר לאנשים חדשים.
אני שלמה עם ההחלטה מבחינה שכלית אבל מבחינת הרגש לא. יכול להיות שאני טועה והדעות שלי מוגזמות מדיי
רציתי לדעת אם עשיתי את הצעד הנכון?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025