אני בת 15 בכיתה י וכבר שנה שאני מתמודדת עם הפרעות אכילה זה התחיל משהייתי בכיתה ח שלא הייתי אוכלת יותר מארבע פריכיות ותפוח ביום במשך שנה. לא משנה כמה פעמים אמרו לי שאני נראית טוב או אני יפה זה תמיד עבר לי ליד האוזן גם שהציעו לי לדגמן במקומות מסוימים דחיתי אותם אף פעם לא ראיתי את זה, תמיד הרגשתי חוסר ביטחון גדול כשהייתי בכיתה ט התחלתי לעלות במשקל כי היה לי סוג של התקפים כאלה שהייתי יכולה לאכול אלפי קלוריות בזמן קצר עד שאני מרגישה ממש לא טוב. ככל שעליתי יותר במשקל ככה הרחקתי את עצמי יותר מהסביבה. אז תמיד הייתי עם חברות אהבתי לצאת למסיבות תמיד צחקתי והייתי שמחה וזה השתנה למצב שבו אני לא רוצה לצאת מהחדר לא רוצה לדבר או לראות אף אחד תמיד שהיה לי איזה אירוע או איזה מקום שהייתי צריכה ללכת אליו עשיתי הכל בשביל לא ללכת אליו. תמיד אני מסתובבת עם ההרגשה שלכל מקום שאני הולכת כולם מסתכלים עלי ושופטים אותי מלמטה למעלה.
ככל שעבר הזמן זה החמיר, הגעתי כבר למסיבת סיום של כיתה ט וכל פעם שהיה לי התקף צמתי יום אחרי או שעשיתי כמויות גדולות של ספורט רק לא לעלות במשקל. בסוף החופש הגדול אחרי שהורדתי 5 קילו זה עלה שלב והתחלתי להקיא כל פעם שהיה לי התקף. עכשיו אני כבר בכיתה י ובאותו מצב. יש לי בקרוב פגישה עם פסיכולוגית אני לא יודעת בדיוק איך היא עומדת לעזור בזה זה נראה לי חסר טעם פשוט לבוא ולדבר עם בן אדם זר ופתאום כל הבעיות שלך עוברות. אם מישהו עבר או עובר משהו דומה אשמח לשמוע עצות בנושא.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות