היי, אז ככה.. אני בת 23 והרקע שלי הוא כזה- תמיד הייתי ילדה מופרעת ואגרסיבית, מרוב שפחדתי שידעו על קיומו של חוסר הבטחון הפכתי את עצמי ל'אובר' בטחון עצמי, אין שנה שלא העיפו אותי מהבית ספר, אין שבוע שלא קיבלתי מכות מאמא.. ובנוסף נתתי לילדים אחרים לעשות גם דברים משוגעים ומפחידים.. בקיצור נכשלתי, אני לא מרגישה שזה באשמתי, לא היו לי אחים. אניוואי.. היום אני מאוד בודדה, חברים מזמינים אותי להכיר עוד אנשים וחברים אבל בשנייה שזה קורה באלי לבכות מרוב לחץ וחוסר אונים, אני מאןד אהובה בחברה אבל סובלת מבטחון עצמי ירוד מאוד. נהייתי רחפנית וחיה בעולם משלי, ואין חי מה להגיד או לתרום בחיי חברה חוץ מאת השתיקה הכואבת שלי. אין לי מה לספר על עצמי כי החיים שלי הם טרגדיה, אין לי משפחה כלל בארץ ואני לא רוצה שיווצרו עליי סטיגמות אז מראש אני נכנעת ומסתגרת בחדר בבית, יש לי חוסר אמון באנשים בגלל אנשים רעים שפגעו בי (לא ארחיב) בקיצור, מה אני יכולה לעשות כדי להשתחרר ולהפסיק להתבייש בעצמי ובחיים שלי ובמי שאני? איך לקבל את עצמי איך לקבל אנשים שונים ודומים? איך להפסיק להיות כ"כ מרדנית ולהתחיל להקשיב ולהעריך למשל דמויות סמכות בלי הרצון הילדותי הזה לעשות 'דווקא' ולמרוד. אני עד כדי כך מרדנית שאני אעדיף להתאבד מאשר להקשיב למישהו סמכותי גם אם זה לטובתי.. הכעס הזה שאומרים לי להשתנות חזק יותר מכל אצלי.. אני מתחילה להרים ידיים, בבקשה תעזרו לי..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025