מאז ומתמיד הרגשתי בנוח בעיקר בבית, במקום הבטוח.
גם אם מדובר על יציאות, אז יציאה של שעה לקניון (שהוא מקום סגור ובטוח) וחזרה הביתה.
זה על הגבול שבין אי נוחות לחרדה, אבל זה עדיין לא בשלב של חרדה.
הבעיה היא שזה מגביל בחיי היום יום. ויותר מזה- מגביל אותי מבחינת לימודים.
לדוגמה, התחלתי שנה א' בתוכנית של נוער בסיכון והרבה מזה זה יציאות מחוץ למכללה. אז קודם כל זה נורא מרתיע אותי ומעלה בי תהיות וחששות. היום גם היתה יציאה ספונטנית והיא בכלל כלעצמה הלחיצה אותי. יש לציין שגם בבית ספר לא הייתי יוצאת לטיולים מהחששות האלו של "איפה יזרקו אותי" ושל להיות תלויה באחר.
אני מאוד רוצה להשתחרר ולזרום ולהנות מזה- כמו כולם... יש לכם טיפים?
נ.ב: גם יש לי בראש מין שאלה כללית כזו. יש הרבה אנשים "זרוקים" כאלה, שאין להם בעיה לחיות בטבע/ להקים אוהלים/ לחיות במדבר/ לזרוק את עצמם בתאילנד... זה בסדר גם לא להיות כזאת, נכון? אני מרגישה "סנובית" שאני לא כזאת...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות