כן
אני חיילת שמשתחררת עוד כמה חודשים, לפני כחצי שנה מלאו לי 20. הכרתי באירוע (חתונה של מכרים שלי... לא מפרטת כדי לא להיחשף) בחור נהדר, יפהפה, אינטיליגנט... אני יכולה לדבר עליו שעות.
הפואנטה? הוא גדול ממני בכמעט 11 שנים!!! ברור שכשדיברנו היה לי מובן שהוא יותר מבוגר ממני, אבל חשבתי בכיוון של בן 25 שעם זה אני יכולה להתמודד ואף יצאתי עם בחור בגיל הזה, אז שמחתי לתת לו את המספר שלי. אחר כך קצת ביררתי עם החברים שהתחתנו ומסתבר שהבחור בן 31, רווק בעבודה מבוססת, ואני כולי עוד לא משוחררת אפילו, לפני הטיול הגדול ובלי שמץ של מושג לגבי החיים ומהותם.
הוא מודע לגיל שלי והוא בסדר איתו, אומר שאני מבחינתו יותר בוגרת ומעניינת מהנשים בגילו, לא רואה אותי כקטנה לידו. אנחנו מדברים מאז בטלפון ובהודעות כל הזמן, גם פלירטוטים וגם שיחות הכי עמוקות שיש ויש לנו כימיה מחשמלת! הוא כמובן מבקש פעם ביום בערך שאני אצא איתו אבל אני כל פעם מסרבת בגלל הגיל, הוא לא מתייאש אבל אני מפחדת שבאיזשהו שלב הוא כן... אני מתה לצאת איתו אבל מפחדת שהוא סתם רוצה להכניס אותי למיטה או לנצל אותי ואת ה"תמימות" שלי. הרי הוא בגיל של חתונה וילדים ואני בגיל של לטוס לדרום אפריקה ולהתמסטל...
כמובן שגם חברות שלי אמרו לי שזה רעיון גרוע, ולהן סיפרתי שהוא בן 29 כי זה היה נשמע לי טיפה יותר ידידותי שאנחנו באותה קידומת. הן אומרות שאבא שלי לא יכניס אותו הביתה (זה נכון, טכנית אני לא חייבת להקשיב לו אבל הוא מאוד שומר עליי מאז שאמא מחוץ לתמונה ואני לא רוצה להמרות את פיו) ושזה פשוט לא מתאים. הן צודקות מן הסתם אבל הלב רוצה מה שהלב רוצה.
יש לכם רעיון?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025