מבולבלת לגביי הקשר בינינו, אובדת עצות

שלום לכולם,
אני בת 20, השתחררתי לא מזמן.
אני וחבר שלי חצי שנה יחד. כרגע הוא בצבא וסטודנט. ואני עובדת.
בהתחלה הוא אמר לי שיצטרך ללמוד ולהשקיע ויודע שלא יהיה לו זמן להיפגש ושמפחד שלא יענה כביכול על הדרישות שלי כבת זוג. הנחתי לזה והמשכנו למרות הכל. כיף לי איתו, אני מרגישה בנוח, ומרגישה שככל שעובר הזמן הרגשות שלי לאט לאט מתעצמים. יצאתי מקשר לא מזמן, שבו הגבר בגד בי ומאז לא רציתי להיכנס לקשר, הייתי כל כך פגועה שלא יכלתי לסמוך ורציתי להיות לבד. איכשהו ניסיתי עם הנוכחי והצליח לנו. ואני באמת מאושרת בזכותו.
עכשיו לעניין - מלכתחילה אמא שלו לא אהבה אותי, אני מעולם שונה, יותר פרובוקטיבית מבחינת לבוש וכאלה.. יוצאת לברים ופשוט נהנית. אין קשר בין הדברים אני בחורה טובה ורצינית לגביי סוגיות. פשוט המנטליות שלה שונה, ועשיתי המון כדי שתחבב אותי נאמר ככה. אין לו דמות אבהית, ואני ממש מתבאסת מזה כי הוא כן היה אוהב אותי אני בטוחה בזה.. ואז היה משפיע על האמא. זה מתסכל. אבל אין לי ברירה, הוא מאוד מחובר לאמא שלו, תמיד מקשיב לה ואני יודעת שלא משנה מה הוא יעשה את מה שהיא אומרת. אז אני מבליגה ומנסה להיות הכי בסדר.
דבר שהעליב אותי, חבר שלי סיפר לי שחבר טוב שלו לא מאמין שנצליח להיות ביחד. כמה שניסיתי להתחבב עליו הוא לא מת עליי. זה מבאס.
כנל לגביי אמא שלו, היא אמרה לו שאנחנו לא מתאימים וכו וכו. וחבר שלי למרות הכל טוען שלא מקשיב להם, שאני חשובה לו. שטוב לו איתי והוא לא מוכן לוותר עליי.
הוא בלימודים ובצבא אז מניחה שיש לא מעט בחורות שם, שיתחילו איתו, אפילו הוא סיפר לי שהתחילה איתו מישהי, כן זה מעצבן לשמוע אבל אמר שדחה אותה.
איתי מתחילים המון והוא יודע את זה..
עוד דבר שהפריע לי, ראיתי שיחה שלו ושל החבר הטוב, החבר כתב לו תגיד אחי לא מתחילות איתך שם? אמרת לי שהייתה בחורה שווה שם שאם לא היית עם החברה היית עושה משהו. באותו רגע בכיתי ברמות, והחבר אומר לי אל תתייחסי ניסיתי לשדך לו מישהי.. נשמע לא אמין. למרות שאני מנסה.
והיה עוד קטע.. החבר שלו מצפה שניפרד אז הוא אומר לו אתה מתכנן להיפרד ממני בקרוב? אז חבר שלי עונה לו כן אחי אין לי זמן, אני יודע מה לעשות ושזה יבוא ממנה יש לי רעיון איך לצאת מזה טוב, בסהכ היא בחורה עם לב טוב. רבתי איתו אמרתי לו שלא ידבר איתי פשוט לא הייתי מסוגלת להסתכל עליו. הוא טוען שאני סתם מגזימה, שהוא כתב את זה כביכול כדי שיחשוב שזה ייגמר בינינו אבל רוצה להוכיח לו שהוא אוהב אותי ונשאר איתי. אגב, במהלך כל התקופה שלנו יחד, חצי שנה, אפילו לא אמר לי שאוהב אותי. אני מחכה לזה מלא זמן והוא בכל זאת אומר לי שיאמר לי ברגע הנכון וכן זה מבלבל אותי, משגע.. כאילו באמת.. מבינה שלגברים קשה לבטא רגשות אבל כאילו זה מערער לי את הביטחון והוא אומר לי תהיי סבלנית זה ישתלם אני רוצה שזה יהיה מיוחד.
שורה תחתונה - אני מבולבלת, אני שוקלת להיפרד. כרגע לא מדברת איתו. נפגעתי. אשמח לדעות בעניין, יעזור לי להחליט טוב יותר תודה רבה לכל מי שעונה מעריכה.