אוקיי, אננ רואה מהכותרת שתחשבו שאני מטורפת..
אבל אני כרגע בת 21, ובפברואר אהיה בת 22.
כל ערב שתייה, או מסיבה, חברים שלי שותים, נהנים, ואני? צוחקת עליהם. עמוק בפנים אני יודעת שבחיים אני לא אדע מה ההרגשה.
עמוק בפנים אני יודעת שאני לא אחווה את כל מה שאני אמורה לחוות בגיל הזה לפני האוניברסיטה, או כאלו ואחרים, (לא עשיתי צבא למרות שהתעקשתי, האפילפסיה שלי דורשת יחס מיוחד מאוד).
מריחואנה לא מאשרים לי, אני כן מעשנת, ואני התחלתי לעשן מתוך הקטע הפסיכולוגי שדבר ״רע״ אחד אסור לי, (אלכוהול), אז אני אעשה את הדבר הרע האחר.
פשוט אני מרגישה שאני על סף מוות. חצי פה וחצי שם.
כי בהתקף אני לא יודעת איפה אני, או מה יקרה לי.
ובלי התקף? אני בחיים, אבל אני לא באמת חיה. ספורט אקסטרים אפילו מומלץ לי לא לעשות.
וקראתי מלא מאמרים שקנביס ממש מרפא את המחלה או ממתן אותה, ולא דופק לי את הכבד יותר משהוא דפוק עכשיו בגלל הכדורים..
פשוט תייעצו לי, להתעלם מההוראות הרפואיות ולחיות, או להישאר בחיים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות