אז היום היה לנו שיעור כזה של קשיים וכלם כזה צורחיםקושי בלימודים והכל
הוא התחיל לכתוב משפטים על הלוח והיית צריך להגיד אם אתה מסכים איתםאו לא
כמובן שכרגיל הדעה שלי הייתה שונה מכולם
אחרי כמה משפטים הוא כתב
קושי=אלימות
אחרי שלא הסכמתי לאלימות=קושי הוא החליט די להכריח אותי בלחץ חברתי להסביר למה
אני טיפוס די אובדני והתאבדויות בכללי זה די נושא שאני אוהבת בדרך מוזרה
ואני התחלתי לדבר בכיתה כאילו אני לא עכשיו הילדה הכי ביישנית בעולם. על התאבדויות וגם אחוזים וכל מיני דברים כאלה
המדריך מוגנות די נבהל מזה במיוחד שהם צרחו לו שיש לי סכין יפני כזה קטן ביד
ובגלל שאני לא ילדה של מכות לא יצא לי אפילו לדעת מה השם שלו עד עכשיו אבל אמרו לי שהוא חמוד
ההורים שלי לא בדיוק יודעים את הצד הזה בי ולא אני לא משקרת להם או משהו פשוט זה לא משהו שסיפרתי להם
ותמיד בכלל נמנעתי מלדבר ליועצת בגלל שבסופו של דבר הרכלניות האלה זה יגיע לכולם
וגם בזמנים מאוד קשים שעברתי לא סיפרתי לאף אחד
ועכשיו הוא קבע איתי פגישה
זה נשמע מאוד סמכותי אבל זה הכי לא
אבל עדיין אני לא מרגישה בפתיחות לדבר למישהו על נושאים כאלה
וגם לדעתי כל הקטע של בית ספר זה שקר אחד גדול- הם אומרים לנו שהם רוצים שיהיה לנו טוב אבל בתכלס משקרים
אתם יודעים כמה מורים צרחו עליי על זה שחייכתי לא צחקתי שהם דברו.
אז בקיצר איך נראלכם אני יוצאת מזה או איך בדיוק לענות לו על שאלות בלי שזה ידאיג אותו והוא יגיד להורים שלי?
*סורי על החפירה בטח רוב מה שכתבתי לא קשור*
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות