אנסה להסביר את עצמי.
אני רואה את הרגשות שלנו כמשהו מרכזי ומאוד חשוב. יש לי חיבור עמוק לכל דבר שקורה לכל דבר שאני רואה או שומעת.
לדוגמא אם אני נמצאת במקום מסויים, תהיה לי הרגשה כלשהי במקום הזה בכל פעם שאני אחזור לשם. אותו דבר קורה עם שירים ואנשים שאני רואה.
זאת לא הרגשה של שמחה או עצב.. זה משהו מאוד מאוד שונה שמגיל קטן לא הצלחתי להסביר ולפענח מה זה. סוג הרגשה בתוך הנפש והלב יחד שגורמת לתחושת דאגה, מחשבות עמוק. אבל משהו שונה. זה מאוד מסובך להסביר.
אתם מבינים פחות או יותר את הרגשות שלי ביום יום.
עכשיו בקשר לאנשים,
אני מרגישה שיש לי אחריות על הרגשות שלהם.
זה אומר שאני חייבת לדאוג להם תמיד,
להקשיב ולא להיכנס במילים שלהם
לתת להם להרגיש משוחררים איתי
לשמח אותם
לאהוב אותם
לא להשתמש במילים שיגרמו להם למבוכה או לעצבנות
לא להתכווח אלה תמיד להסכים ואז להגיד את הדעה שלי
ועוד דברים , רק כדי שיהיה להם טוב.
זה כמו "עבודה" אבל בטבעי.
אני לא מאלצת את עצמי להתנהג ככה, אני תמיד זוכרת שהייתי כזאת.
זה טוב לי אבל גם מאוד קשה.
היו לי מערכות יחסים שנגמרו מאוד לא טוב. וזה נגמר בגללי.
בלי כוונה הרסתי והחבר מאוד נפגע.. גם אחרי שיחות של סליחה לא הצלחתי לסלוח לעצמי.
מאוד קשה לי לחיות עם העובדה שמישהו נפגע בגללי. לא רק הוא, עוד אנשים.
בלי כוונה בכלל פגעתי באנשים ואני מרגישה כובד בלב.
קשה לשחרר את ההרגשה הזאת גם אחרי כמה שנים.
מה יכול לעזור לי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025