היי,
אני בת 27 ורוצה ללמוד תואר ראשון לחינוך בגיל הרך(גננת). אני מאוד אוהבת ילדים ורגישה לפעמים אפילו יותר מדיי, מצד שני, מטרידות אותי מספר תהיות:
1. אני בחורה דיי ביישנית שלאורך שנותיי נמנעתי מלהופיע מול קהל. אז האם אצליח לעמוד מול גן המכיל כ40 ילדים ולהקריא להם סיפור וכו?
2. אני טיפוס לא יצירתי, למרות שלטעמי ניתן לפתח עניין זה. כלומר אני לא יודעת לצייר,לשיר( אני אפילו מתביישת מהקול שלי- בזמן התרגשות ולחץ יש לי קול מוזר., לרקוד, אבל תנועה מבחינת ספורט אני מאוד אוהבת.
3. אני דיי רגישה ובעלת ביטחון עצמי לא בשמיים, ואני חוששת להיכנס לעסק הזה- בעידן שלנו ההורים של היום מאוד ביקורתיים ואם כל מטח ביקורת של הורה תשבור אותי?
השיקולים הללו מנעו ממני עד כה ללמוד את התחום.
לפני שלושה שבועות עזבתי לימודי תואר ראשון במדעי ההתנהגות מ2 סיבות:
1 השכר לימוד עבור 3 שנות לימוד מסתכם בכ75,000 וידוע שבתום התואר הנל קשה למצוא עבודה בתחום.
2. היו הרבה קורסים שלא התחברתי אליהם( ברמה של סלידה) אני יודעת שבכל תואר יהיו קורסים שלא מתחברים אליהם. התואר עצמו הוא מאוד עמוס ועם הרבה מלל.
3. בחודשיים האחרונים עברתי לגור עם הארוס שלי בדירתו ובעוד חצי שנה אנחנו עומדים להינשא.
4. בשלושת החודשים האחרונים רכשתי אוטו ואני מתרגלת נסיעות עצמאיות.
ככה שבשנה האחרונה אני בונה ומפתחת את עצמי ובתחום הלימודי והתעסוקתי אני קצת מקרטעת ולא מצליחה להגיע להחלטות. איך אוכל לדעת שלימודי חינוך לגיל הרך הם עבורי ואצליח לשרוד אותם. אשמח לעצות
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות