היי,
אז ככה בעקרון אני בחורה שמאוד אוהבת חברה ואנשים אבל קשה לי מאוד להתחבר עם אנשים בגילי.
איכשהו תמיד בטוחים שאני מתנשאת בגלל צורת ההתבטאות שלי.
אני פשוט מתעניינת בהמון נושאים וקוראת המון, יודעת דברים ותמיד שואפת לדעת עוד וכתוצאה מכך הרבה פעמים בשיחות עם אנשים בגילי נוצר הרושם שאני 'מתנשאת' ובכללי בדר"כ אין לי הרבה תחומי עניין משותפים עם בני 20+.
נניח בעבודה, אני יכולה לנהל שיחות עם בני 40ֹ+ על נושאים כמו החיים,פילוסופיה, גישות, הגות, תיאוריות בנושאים שונים, מוסיקה,אמנים,דעות, מחקרים שקראתי וכו וכו.
לעומת זאת עם הצעירים אין לי שפה משותפת.
זה קורה כל הזמן ובכל מקום, אפילו כשבאתי לבקר בשבעה קרוב משפחה אז יצא מצב שנהלתי שיחות עם אנשים בני 35+ באופן חופשי ולעומת זאת עם האנשים בגילי הרגשתי מבוכה ולא מצאתי נושאי שיחה משותפים.
גם בצבא, נהנתי יותר לדבר עם בעלי דרגה מאשר עם רב החיילים שיצא לי להכיר.
יש לי חברה טובה בת 30 ועוד אחת בת 27 ורק שתי חברות מתקופת התיכון..
אני למשל עוד לא התחלתי לימודים באונ' אבל אני קוראת להנאתי ספרים של האוניברסיטה המשודרת וגם ספרים של האוניברסיטה הפתוחה כדי לעיין בחומר הנלמד בתחום שמעניין אותי.. אנשים פשוט מרימים על זה גבה.
גם השימוש שלי באוצר מילים תוך כדי שיחה שונה משל אנשים בגילי, אני שמה לב שלפעמים אני משתמשת במושגים שאנשים בכלל לא מכירים.
לפעמים אני גם מרגישה שרב האנשים בגילי מעניינים פחות אבל חבל לי שגם פוסלים אותי ישר.
זה ממש חבל לי כי ברב המסגרות שאני נמצאת בהם כרגע רב האנשים הם בגיל שלי ונוצר מצב שאני מרגישה ממש לבד.
מה אתם חושבים שניתן לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות