כנראה שפשוט אין לך את היכולת לאהוב ככה
היי, אני ובן הזוג שלי ביחד שנה. הוא מושלם מכל בחינה, משקיע אוהב אכפתי וקשוב, נראה טוב ולא שחצן, חלום של כל בחורה. לפני שהכרתי אותו הייתי בטיול בדרום אמריקה והכרתי שם בחור ישראלי והתאהבתי בו... כתוצאה מהרבה נסיבות זה נגמר כשחזרתי לארץ, ומיד אחר כך הכרתי את בן הזוג הנוכחי שלי. בהתחלה התלבטתי אם לצאת איתו למרות שלא התגברתי לחלוטין על האקס, אבל עם הזמן פיתחתי אליו רגשות והפסקתי לחשוב על האקס שלי, ולמעשה התגברתי עליו תוך כדי הקשר החדש. לפני חודשיים חבר שלי טס לדרום אמריקה לטיול שלו ומאז שהוא לא בסביבה עולים לי הרבה ספקות לגבי מה שאני מרגישה אליו. למרות שזה עוד מוקדם ואנחנו צעירים אנחנו מאוד בתוך הרעיון של לעבור לגור ביחד, והוא בא ממשפחה מסורתית ככה שמשם הדרך לחתונה סלולה. לפני שבועיים בערך יצא שדיברתי עם האקס מדרום אמריקה אחרי כמעט 8 חודשים של נתק מוחלט ולא הרגשתי איזה פרץ רגשות מהעבר או פרפרים והתרגשות. סיפרתי את זה לחבר שלי ומאז הוא כל הזמן מדבר על לחזור לארץ כדי שהטיול שלו לא יהרוס את הקשר בינינו וזה גורם לי להרגיש אנוכית. אני לא מתגעגעת אליו ברמה שהוא מתגעגע אלי, ולא חושבת שאני אוהבת אותו ברמה שהוא אוהב אותי. אהבה זה דבר שנבנה ומתעצם עם הזמן, או שאני משלה אותו? יכול להיות שלמרות הכל לא באמת התגברתי על האקס? לאט לאט מחלחל בי הספק שאולי אני בכלל לא מסוגלת לאהוב, או לפחות לא מסוגלת לאהוב בצורה האבסולוטית וחסרת הגבולות כמו שהוא אוהב אותי. אני לא זוכרת אף קשר בעבר (גם קשרים של מעל שנתיים) שבו הרגשתי אהבה חברת גבולות כמו שאני מרגישה שהוא אוהב אותי, או געגוע מהסוג הזה.
יש בי בכלל יכולת לאהוב?
מגיע לו יותר?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025