אז אני יתחיל...אנסה לקצר כמה שיותר..
הכרתי מישהי,ולאחר כמה זמן שכבנו.
בדרך כלל אני לא מפתח קשרים מסיבות אישיות(לא "נפגעתי" בעבר או דברים כאלה,לפחות לא מזוגיות) ואני מעדיף שזה יסתיים בערב מהנה לשניים ולהתראות.
הבעיה במקרה הזה היה שהכרתי אותה מספיק לפני ששכבנו,ולאחר מכן ניסיתי להסביר לה למה זה לא ימשיך,
היא הקשיבה לכל התאוריה שלי ולבסוף שכנע אותי לנסות,כי מה לעשות;אם לא ננסה לא נדע...ומשם התחלנו קשר רציני,שבו היו בעיות קשות של אמון מהצד שלי,ודיבורים על פרידה כל כמה זמן(הבעיות אמון זה לא בגלל מעשה שלה,בגלל שאני דפוק מלידה בראש).לאחר הפסקה של שבוע אחרי חודש חזרנו ונשארנו ביחד 10 חודשיים...היום החלטתי שאנחנו מדברים כי כבר הכל מרגיש לי דפוק,ואני רוצה לחתוך את זה לגמרי...הקטע זה שמבחינתה היא תעשה הכל,ואני מתכוון תשתנה 180 מעלות בישבילי,היא תעשה רק מה שטוב לי,הבעיה זה אני.נטו אני.אני אפס.אני החמור כאן.ופה נכנס המשפט הידוע(מסתבר):"מגיע לך מישהו יותר טוב ממני" כן,זה מה שאני חושב,כי אני מתנהג לפעמיים כמו זבל מניאק,מצד שני כאני לא רואה אותה בעין סרטים רצים לי בראש בלי הפסקה...אז החלטתי שאנחנו ניפרד לטובתינו.והיא נשברה.בכתה.רעדה לי בידיים מרוב חולשה ופחד..ואני?מה כבר רציתי? שתפתח את העיניים הגדולות שלה,שתבין שהיא יכולה ומגיע לה הרבה יותר ממני! רק רציתי שיהיה לה מישהו אוהב חם שיקבל אותה ויעשה בישבילה מה שהיא רוצה,שתבין כמה אני חמור,כי אני כזה,אבל אני רק רוצה שהיא תהייה שמחה...
ועכשיו לילה,והיא שולחת לי הודעות,"אתה טועה,אנחנו צריכים לחזור,אני לא יכולה בלעדייך" איך אני מוצא פיתרון? אני בוכה רק למחשוב עליה בוכה,קשה לי להאמין שבגללי מישהו סובל ככה...אני חייב עצות,משהו שיתן לי כוח להמשיך ולא להיכנע,כדיי שאני לא אחזור "וינצל" אותה שוב כי אנחנו נחזור לאותה סיטואציה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות