אני אוטטו לפני צבא כל החברות. נתקו איתי קשר ושתיים שאיכשהו נשארנו חברות אחרי תיכון פגעו בי עד דמעות ,אבא שלי צועק כל היום ואתמול קילל אותי אמא שלי חולה אחים שלח צוחקים עלי אני עובדת מגיל 15 ממנת תעצמי והגעתי לשלב שהחיים גדולים עלי אני חסרת ביטחון אני כל הזמן חושבת קטני מכעורץ בחיים לא חשבתי שאני יפה למרות שבעייני כמה אנשים מבחוץ אומרים לי שאני מהממת ואני יודעת
שאני לא מכעורת הבעיה שבחוץ עם אנשים זרים אני תמיד מרגישה מכעורת וצריך לציין שאני מלאונת ואני אכלתי במשך חודש אוכל בלי סוף נחנקתי מהכמויות כבר אני לא מכורה לאוכל הוא הפורקן שלי אני רואה את כולם עם חבר כל החברות שלי שהיו היה להם חבר ולי לא היה אני שונאת את החיים אתם חושבים שזה הכל אבל יש עוד מלא אני פשוט אם אני ימשיך לרשום אמי יבכה בלי סוף אחים שלח לא מתייחסים אליי רק יורדים עלי אפחד לא מקשיב לי החברות הכי טובות שהיו לח פגעו בי שהם היו אוזן קשבת שלי בחור שהכרתי לפני שנה שחלק בי גרם לי להתאהב בן כדי שהוא יוכל לגעת בי ואמי תמיד העפתי אותו הכרתי אותו ביציאה ומאז המשכנו לדבר אני מרגישה ככ פגועה מרגישה שאין לי כלום מרגישה שהעולם חרב עלי ואין לי תכוחוץ להתמודד נגד העצב אני כל היום בחדר ובוכה בוכה שזה המזל שנפל כלי ואך תגידו לכי לפסיכולוג אין לי כסף לזה מה לעשות האם למות או להלחם לצה זה נקודת שבירה שלי כבר
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות