לפני ארבעה חודשים חברה שלי נפרדה ממני.מאז אני שקוע בדכאון-בדכאון שבא לידי ביטוי בזה שהפצעים שלי נפתחים כל הזמן ומסרבים להיעלם.הייתי בשיפור בגרויות מתמטיקה וגם היא והיא קיבלה ציונים גבוהים(אחרי הכל היא רוצה ללמוד בטכניון),אני לעומת זאת לא קיבלתי משהו(הציונים התפרסמו לאחרונה) והבטחון שלי ירוד מאוד ואני מרגיש שאני מאחורה-אני מביט מהצד על אנשים מהשכבה שאני נתקל בהם-כל אחד עושה משהו-אחד בסיירת אחד פתח חברה בחול ועוד וזה עוד גורם ששובר אותי.כרגע אני עושה פסיכו והסימולציות שלי בין 650 ל600 ואני צריך 650 ומעלה ויש לי עוד שבוע,אבל אני ממש סקפטי שאגיע לכזה ציון.אני אסביר את מה שכתבתי בקשר לחברה- מאז הפרידה אני בנתק אבל במקרה איכשהו אני נתקל במקרה בחברות שלה או בעקיפין על דיבורים עליה.. ואני שומע עד כמה היא מצליחה לעומתי עד כמה שלא הולך לי הרבה למה שאני רוצה..כל זה מרסק אותי ופותח לי פצעים חדשים ואני מרגיש שלא משנה מה לאן שלא אלך לא אשיג את המטרות שאני רוצה...ולכן אני בדכאון גדול מאוד ואני מרגיש סמרטוט לעומתה(היא לא יוצאת לי מהראש),שכן אני חרשן ולומד יום יום וגם אני שוקל לעזוב את אותו תואר שאני רוצה ללמוד בעתיד בגלל שיש בו הרבה מאוד מתמטיקה ואני מפחד שלא אצליח בו.ממש איבדתי את עצמי,למרות שלמדתי ויצאתי עם חברים אני מרגיש חלש מנטלית ולפעמים בלילות אני משתכר ומעשן יותר רק כדי לשכך את הדכאון.הבחינה בעוד שבוע ואני אמרתי לעצמי שלא משנה איך ילך העיקר זה לתת את המקסימום ואחרי הבחינה לצאת מהדכאון.אני מתכנן לעבוד אחרי הבחינה ואז לטוס לדרום אמריקה לזמן קצר עד אז אשמח להצעות באיך לצאת מהדכאון ולקום בחזרה על הרגליים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות