אני ואחותי הגדולה (23) חברות קרובות מגיל קטן מאוד, היא אומרת לי שאני היחידה שהיא מספרת לה הכל, וזה תמיד מאוד החמיא לי ותמיד שמחתי להיות זאת שהיא יכולה לשתף במה שהיא רוצה, וגם להיפך, הבעיה היא ששתינו נורא מתוסבכות כל אחת עם עצמה, וזה מתבטא בעיקר בעניין האוכל והמשקל והמראה. הייתי אנורקסיה בעבר, ואמנם יצאתי מזה ואני במשקל תקין אבל עדיין יש לי מחשבות לא חיוביות על עצמי. לאחותי גם יש הפרעת אכילה. היא לא אנורקסית אבל היא שוקלת פחות ממני באופן ניכר. הבעיה היא שזה דבר שמעסיק אותה נורא. ובתור האחות שהיא רגילה לשתף - אני צריכה לשמוע את כל זה. וזה גורם לי להרגיש נורא עם עצמי כל פעם מחדש. המצב הזה כבר קרה בעבר, וכשדיברתי איתה על זה וביקשתי שלא תדבר איתי על זה יותר היא אמרה שכנראה אנחנו לא יכולות לדבר בכלל כי זה חלק מאוד גדול מהחיים שלה וממה שעובר לה בראש. אני לא יודעת מה לעשות. אני אמורה לוותר על הרגשות שלי ולהמשיך לשמוע בלי להתחשב בהם? אני אמורה להפסיק לדבר איתה? זה הופך אותי לאחות אנוכית ומגעילה אם אני לא רוצה לשמוע דברים שעושים לי רע? אני מרגישה כל כך רע עם זה אבל אני לא יודעת אם אני אוכל להמשיך לסבול לשמוע על כל הנושא שוב. תודה רבה לעונים :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות