אני סטונדט, לומד בצפון הארץ ולאחרונה התחלתי להרגיש לבד שוב, למרות שאני נמצא עם האנשים בכיתה יותר זמן מאשר עם המשפחה שלי וזה לא שאני לבד לגמרי יש לי חברים, אבל זה תמיד סביב לימודים ובגלל הנסיבות בעיקר בעיר הזאת בצפון והמכללה הזאת, הורדתי ציפיות לחברויות יוצאות דופן, הורדתי ציפיות שישארו לי חברים לחיים לאחרי שהלימודים יסתיימו.
אף פעם לא היו לי ערמות של חברים אבל מאז התיכון, לא היו לי חברים קבועים או חברים בכלל, יש לי חבר אחד מכיתה ז' אבל מאוד קשה לי לשמור על קשר במרחקים כאלה וגם בעבודות פה ושם וקורסים שעשיתי היה קשה ליצור חברויות ולשמור על קשר.
קשה לי לפתח שיחה עם אנשים, לא רק עם אנשים זרים אפילו עם אנשים שאני מכיר ואוהב מאוד, בפסח שעבר אחרי שלא ראיתי כמעט שנה את הדוד האהוב עלי כמעט ולא דיברנו כי פשוט ישבתי שם בשקט ולא ידעתי מה לומר.
זה קורה לי מלא ואני יודע שאנשים עכשיו יבלבלו בשכל ש"זה קורה לכל אחד", אז יש לי חדשות - אני לא כל אחד, מסביבי אנשים מכירים, מדברים, צוחקים ואני בקושי יכול להתחיל שיחה.
יצאתי בגיל יחסית מאוחר 23, המשפחה מקבלת והכל, אבל אף פעם לא היה לי זוגיות או קשר וגם אף פעם לא ממש יצאתי למסיבות וכאלה.
אני עוד מעט בן 28 ואני מרגיש שפספסתי את גיל ה-20 לגמרי, אולי זה פשוט מאוחר מידי בשבילי, האם אני תמיד אהיה לבד או ארגיש לבד, האם תמיד יהיה לי קשה לפתח שיחה עם אנשים ולהכיר אנשים? האם אני אמצא אהבה אי פעם? לא יודע לפעמים אני לא מאמין שזה יקרה.
פייר אני לא יודע מה אני באמת מבקש פה אבל אין לי מקום אחר להוריד את הדברים האלה מהלב אז סליחה מראש אם זה מרגיש אני בעצמי מבלבל בשכל.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025