שלום לכולם , פורק כאן קצת על הסיפור שלי בתקווה לעצה איך לשפר אותו ולהרגיש טוב יותר ..
אז ..קצת רקע; אני בן 23. לפני כחצי שנה אני והאקסית שלי נפרדנו ,פרידה מאוד קשה מכוערת וכואבת ..בהתחלה הרגשתי שלם מאוד עם ההחלטה. לאחר כחודש בלעדיה התחלתי להתערער וניסיתי להחזיר אותה אלי , היא רצתה שנשאר ידידים , כאב לי מאוד לשמוע את זה ממישהי שאהבה אותי כל כך בעבר. הסכמתי, אבל בפנים אמרתי לעצמי ״אתה מנתק ממנה קשר ועושה הכל בשביל לא לראות אותה יותר״. לאחר כחודש נתקלתי בה בסיטואציה כלשהי וראיתי שהיא עם מישהו , עשיתי כל טעות אפשרית ושידרתי נואשות ועצבים. דבר שכמובן הוריד לה ממני עוד יותר.
חצי שנה עברה ,חצי שנה בה עבדתי על עצמי , נרגעתי קצת מרגשות אליה וניסיתי למצוא כיוון אחר - אבל לא הצלחתי למצוא מישהי שמצאה חן בעיני , פשוט כלום לא הלך ..
לפני כשבוע היא שלחה לי הודעה שהיא צריכה חפץ כלשהו שנשאר אצלי, נסעתי אליה להביא לה אותו ועל הדרך גם יצאנו , הכל עלה לי .. כל הרגשות צפו .. על פניו נראה שמאוד טוב לה. חברות, מסיבות, בנים .. אבל כשיצאנו היא כל הזמן נגעה בי , חיבקה אותי וכו׳ .. דבר שמאוד בלבל אותי . עכשיו לאחר שחזרתי הביתה אני לא מצליח להפסיק לחשוב עליה ולחשוב מה אם .. איך אני יוצא מזה ? מרגיש שחזרתי 20 צעדים אחורה (במהלך התקופה עברתי שינוי מאוד גדול) - מה זה אומר לדעתכם שהיא יצאה איתי, סתם רצתה להשלים פערים? חשוב לציין שהיא ניסתה למתוח את הזמן במהלך היציאה שלנו ולא מיהרה לשום מקום .. כאילו היא רצתה שזה ימשיך ..
איך אני מתגבר על תחושת הפספוס הזאת ? אני מפחד שבחיים לא אמצא כמוה כי אני רואה שבתקופה של חצי שנה לא הצלחתי למצוא מישהי שקרובה אליה אפילו במקצת .. מצד שני, נפרדנו כי היו הרבה בעיות וריבים .. אולי אני מרגיש ככה בגלל שלא מצאתי מישהי שתקח את מקומה ?
תודה לעוזרים, הדעה שלכם חשובה לי מאוד
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות