היי אני בחור די חייכן ושמח.. אבל העומס של החיים כבד מאוד.
הבדידות הנוראה. החברים שם אבל כל דבר שאני עושה יש פשוט חוסר טעם.
אני מתחיל ללמוד ואוהב את זה אבל הפחד שם תמיד לא עוזב אותי שאני לא יוכל להתמודד עם החיים.
וניסיתי באמת שניסיתי בין אם זה בזוגיות, עצמאות ותחומי עניין.
הורים גרושים ותמיד יש תחושה של חבל סביב הצוואר כאילו לא משנה כמה חופשי ומשוחרר אני ארצה להיות תמיד בסוף זה רק להישאר עם הראש מעל המים.
החיים נועדו כדי לחיות ולא סתם להתקיים וזה בדיוק מה שאני עושה. מתקיים בלי כלום.
אני לא אשקר. אולי אני רוצה להתאבד בשביל הדרמה כדי שסוף סוף מישהו לא יגיב באדישות.
לפעמים אני פשוט מדמיין אותי צופה בהלוויה שלי. כמה יבואו ואיך יגיבו. אבל כל זה רק בנוסף ולא העיקר.
יש מסביבי אנשים שכל הזמן אני מוצא את עצמי מקנא בהם. בין אם זה אחי הקטן. או בחור עם מוגבלות קלה שכל כך ניצח את החיים.
ואני לעומת זאת נכשל בכל צעד קטן. המשפחה חושבת שאני הכי מוצלח. דוגמא למופת. אבל עמוק בפנים אני באמת יודע שאני לא ראוי אפילו לאחוז אחד מהערכה שלהם.
אני יודע שמה שכתבתי עד עכשיו נראה בכייני ופטטתי אולי אני באמת כזה. ואני באמת חושב שהחיים גדולים עליי בכמה מידות. אני חושב על התאבדות כבר כמעט שנתיים אבל פשוט אין לי את האומץ לבצע את זה. עד כדי כך אני פחדן.
ואימא שלי אני כל כך מפחד שהיא תפגע בעצמה או שתאשים את עצמה כל החיים.
בבקשה יש למישהו איזה שהוא רעיון איך לבצע התאבדות מבלי לפגוע הסובבים אותי.
זהו משהוא ביני לבין עצמי אבל תמיד נפגעים אחרים.
הרבה פעמים קראתי שהתאבדות זהו הדבר הכי אנוכי שאפשר לעשות, אבל אלו החיים שלי ואני פשוט לא יכול להמשיך ככה.
חשבתי על לבצע התאבדות בירייה רק לחיצה אחת והכל נגמר ואבל אז קראתי שזה לא תמיד מצליח ואפשר להישאר נכה כל החיים שזה הדבר הכי גרוע שיכול להיות. גם תרופות יכול להיגמר ככה
נראה לי הכי טוב זה טביעה.
שוב,יש למישהו רעיון איך להתאבד מבלי לפגוע בעובדים אותי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות