ריבים שלא מסתיימים בגלל אגו או בגלל ויתור סמוי?

שלום לכולם,
מצטערת שיצא קצת ארוך, אבל אודה מאוד על עזרתכם...
התעלמתי בכל מה שרשמתי מתכונות חיוביות, כי לא על זה מדובר פה...

אני בחורה בת 26, סטודנטית שנה אחרונה, גרה עם ההורים. יצאתי שנה עם בחור שגר בדירה שכורה בעיר שלי (במקור מהמרכז), גדול ממני בשנה. במהלך השנה הזו רבנו המון, בעיקר בגללי, המון דברים וגם הקטנים ביותר הציקו לי... נפרדנו כמה שבועות אחרי שציינו שנה יחד כי הגיעו לו מים עד נפש, אך הפרידה הגיעה כהחלטה של שנינו. למרות שבתקופה זו לא יכולתי לצאת מהבית כמה חודשים עקב מחלה, לא כעסתי עליו שלא נשאר.
3 חודשים אחרי הפרידה חזרנו, הבטחנו לשפר ולתקן את מה שצריך. הוא סיפר שהיה בזוגיות עם מישהי חודש, אך לא אהב אותה באמת כי עדיין אהב אותי. בנוסף, היה לו סטוץ חד פעמי עם בחורה נוספת, בטענה שהרגיש חנוק וחסר ערך עצמי בזוגיות הקודמת שלנו, ולכן היה זקוק לזה כדי להחזיר לעצמו את הערך שלו ואת החופש שלו.
אנחנו כבר 3 חודשים אחרי החזרה, וכלום לא השתנה, אלא החמיר... אם פעם הוא היה מתקשר ומפייס בריבים? היום זו אך ורק אני. פעם היה אכפת לו לדבר אחרי ריבים, להבין מה אפשר לתקן, והיום הוא מתחמק מהשיחות "הכבדות" הללו ואני רואה ומרגישה שאין בו שום רצון לתקן, כי אולי פשוט לא אכפת לו מהזוגיות הזו שבעיניו נועדה לכישלון.
הוא אומר שאני חשובה לו, שלא אהב מעולם אף אחת כמו שאוהב אותי, אך עדיין אני לא מאמינה לזה... אם הוא כ"כ אוהב למה הוא נותן לנו לשקוע לתוך הבעיות הללו? למה לא חשוב לו לתקן, לדבר, להיות רגיש ואמפתי כשצריך בריבים?
נכון שרובם עדיין בגללי, אבל אני מנסה לשפר, ואין לי טעם כי הוא מתגונן ישר, מה שגורם לו לא להקשיב ולהיות חסר אמפתיה כלפיי.
רק בימים טובים, כאשר אני מציפה מה מפריע לי הוא מקשיב ומנסה להבין, אך בזמן ריב כאשר הוא לא עושה את זה, אני מתעצבנת מן הסתם ונפגעת, ואין לי שום רצון לחכות ליום טוב כדי לדבר על הדברים הללו.
בנוסף, אחרי הפרידה שלנו המשפחה שלו טיפחה לו את האגו יתר על המידה, הוא בא לזוגיות חזרה כאדם מתנשא, חושב שהוא מעליי ומעל משפחתי כי הוא במקור מהמרכז ואנחנו לא, והוא לא בינוני ואנחנו לא. רק כשאני תוקפת את הנקודה הזו ואומרת לו שאין לו שום זכות לבקר את המשפחה שלי ולהציג את עצמו ואת משפחתו כמושלמת, הוא מתנצל ואומר שזה דבר שלא היה צריך להיאמר. הוא בטוח שאני רבה איתו המון כי שאבתי התנהגות בינוניות ממקום בינוני.
באופן כללי הוא אדם בעל אגו גבוה מאוד, לא יודע להתנצל לבדו כשצריך בזמן שהוא עצבני (יודע להתנצל רק כשהמצב טוב), בורח משיחות כבדות שמתקיימות אחרי ריב, מזלזל בכל מי שגר לא במרכז (דבר שמגעיל אותי- למה שישפוט אדם עפ"י מקום מגוריו?), ובכל מי שיש לו זיקה ולו הקטנה ביותר לדת.
בנוסף, בזמן הריבים שגם אני אשמה בהם לא פחות, הוא עונה תשובות מתוך אגו ובכוונה, ולא מתוך רצון לסיים את הריב בשלום. לדוגמא: "נדבר כשאראה לנכון לדבר"- וכשאני שואלת מז"א כשאראה לנכון? אתה מתכוון לעוד שבוע-שבועיים? הוא עונה כמה "מתי שארגיש לנכון", ובפועל הוא לא עושה את זה, אבל זה יוצר התרסה, ופשוט מחריף את הריב עוד יותר, כי גם אני לא מוותרת אחרי שהוא אומר לי דבר כזה, הרי אני חברה שלו, למה שלא ירצה לדבר איתי תקופה כזאת ארוכה, וגם אם לא יעשה את זה, למה שיגיד לי כזה דבר? הוא רוצה להחריף ריב או שרוצה להגיע לפשרה ולמזער נזקים של הריב?
כל מה שהוא עושה גורם לי להרגיש שהוא לא רוצה את הזוגיות הזו באמת... כי מי שרוצה מנסה לשפר, לתקן, לנהל הכל על הצד הטוב ביותר.
מה שמבלבל אותי זה שהיו פעמים שפגעתי בו מאוד, והוא עדיין נשאר למרות הכל, ואני יודעת שלא הייתי נשארת במקומו...
מה לעשות? האם זה אבוד?