אם אני אגיד את זה לקרובים שלי, ישפטו אותי ישר. יש לי חברות טובות, חבר אוהב, משפחה שלא יכולתי לבקש טוב ממנה, סהכ 5 וחצי שעות בסיס כל יום... ועדיין, אני מרגישה שנים שהנפש שלי לא יציבה.
אני קמה בבוקר מרגישה טוב ובמהלך היום כאילו נכנס בי שד שמתהלך לי בתוך הגוף ועושה אותי לא יציבה, שמחה, עצובה, מאושרת, בוכה, דיכאונית, אנרגטית.. הכל כל כך לא יציב זה רגשות שמשתלטים עלי בבת אחת בשניה.
אני הולכת לטיפול פסיכולוגי כבר כמה שנים והמטפלת שלי מקסימה ואני מאוד מחוברת אליה ועדיין לא מרגישה שהיא עוזרת לי עם הנושא הספציפי הזה.
אני מרגישה שהרצון להתאבד קשור בפינוק שלי שאין לי כוח להתמודד עם החיים ואני מרגישה כל כך מטומטמת שזה מה שאני רוצה בכלל.
שיש אנשים שיש להם צרות כל כך גדולות שגורמת לי מחשבות של ״איך אני מעזה בכלל לפתוח את הפה שלי בנושא הזה.
אבל הגעתי למבוי סתום ,כל החיים החוסר יציבות הזאת תלווה אותי ואני תוהה מה לא בסדר איתי ואיך אפשר כבר לסיים את החיים האלה. לא רואה פואנטה בלמצוא אושר. אני פשוט מרגישה עצלנית מידי בשביל לשאוף להגיע לשם.
אני תוהה אם יש עוד אנשים כמוני שמרגישים ככה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות