שלום לכולם
כבר תקופה של שנה שמלווה אותי תחושת ריקנות. למדתי 4 שנים שגזלו את כל הזמן שבעולם, ולבסוף, כשסיימתי ותכננתי לחזור לעצמי, לחברים שלא היה לי זמן אליהם, ולכל התחביבים שהיו לי, גיליתי שהכל השתנה- כל החברים והחברות התחתנו או שנמצאים בזוגיות ארוכה ויציבה, מי שכן נשאר רווק מבין חבריי הבנתי שהם נשארו כפי שהיו פעם-ללא שאיפות ומטרות וללא שיחה טובה, הכל רק צחוקים טיפשיים.
ואם לדבר על מציאת זוגיות- לא ידעתי כמה קשה זה יהיה. החיפוש אחר מישהו לחלוק איתו ולדבר איתו ולצחוק איתו מלווה בשברון לב ענק שגם הוא מקשה עלי להתקדם ולחשוב בצורה חיובית ורציונלית לגבי קשרים עתידיים.
התוצאות הן: פערים ביני לבין חבריי הנשואים- הם נמצאים במקום אחר לגמרי ולא מבינים אותי , אם אדבר איתם על הקשיים של חוסר בזוגיות ורווקות וכו׳ הם ייתנו לי עצות כמו ״ יהיה בסדר״ ״תהיי כבר רצינית״ (כאילו אני בוחרת בכוונה תחילה להישאר לבד ורווקה, נו באמת)אז אני פשוט לא מדברת איתם על תחושות שאני חווה, זה הופך את הקשר שלנו למוזר, איך זה שהם חבריי ואיני יכולה לדבר איתם על דברים אישיים מבלי לקבל שיפוטיות וחוסר הבנה כתגובה?
בילוי עם חבריי הרווקים: בילויים שלא מתאימים לי אך מצד שני הם באותה סירה איתי ואין איתם את השיפוטיות הזאת של ״את צריכה להתחיל להיות רצינית״. ובאופן כללי - התחלתי לשנוא חגים וימי שבת כי אז פשוט אני לבד.... חבריי תמיד יעדיפו להיות עם המשפחה ועם בני הזוג שלהם בסופש, ואלו סוג בילויים שאיני מוזמנת אליהם. אני מוצאת את עצמי מחכה לחזור לשבוע ולשגרת העבודה והעומס.
חזרתי לעסוק בתחביבים אהובים שהיו לי וכמו כן פיתחתי חדשים. זה עדיין לא מרחיב את המעגל החברתי שלי ולא עוזר לי לצאת מהבדידות והריקנות הזאת.
אני מאמינה שאם אנו רוצים , אנו יכולים לשנות. אבל אני לא יודעת איך.
איך יוצאים מזה? איך מגיעים לנפשות תאומות, גם בזוגיות וגם בקשרים חבריים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025