היא שדרה לי שהיא מעוניינת, כשחזרתי מחול גיליתי שהיא יוצאת עם מישהו אחר, לוותר?

לחלקכם זה יראה סיפור מומצא, אך הוא אמיתי לחלותין.

אני גרוש עם ילד, בסביבות גלי 40.
במסגרת התחביבים שלי הכרתי בחורה בשנות ה20 המוקדמות, כמובן רווקה ללא ילדים.
בהתחלה כל תקשורת איתה הייתה על בסיס מכרה בלבד, לא ידידים ולאשום דבר אחר. באמת שלא חשבתי עליה בשום כיוון רומנתי.

לפני כחצי שנה, אולי יותר, נפגשנו אחריי הרבה זזמן לא ראיתי אותה. היא באה וחיבקה אותי (בפעם הראשונה מאז שאני מכיר אותה). לא התייחסתי לזה באופן מיוחד, זו לא פעם ראשונה שידידה או מכרה מחבקת אותי.

אבל עם הזמן נוצר לי הרושם שהיא מנסה לשדר לי משהו, כגבר חסר ביטחון שיכנעתי את עצמי שזו רק פנטזיה שלי שבחורה צעירה ורווקה שכל החיים עוד לפניה תתעניין בי.

ככל שעבר הזמן הרגשתי שאנחנו מתקרבים אחד לשני יותר ויותר, היו מקרים שהיא הייתה נשענת עלי, מניחה ראש על הכתף שלי ותמיד הייתי נבוך ולא ידעתי איך להגיב. זה היה לי נעים ורציתי לחבק אותה אבל תמיד המחשבה שאולי אני לא מפרש אותה נכון שאולי זו פנטזיה שלי בלבד גרמה לכך שגם אם הייתה מחבק אותה זה לא היה טבעי ובטוח לא הרגיש לה כך.
האחת הפעמים שנפגשנו ( במסגרת התחביב המשותף שלנו) מצאתי את עצמי במהלך שיחה איתה, מסתכל עליה ורואה סצנה מתוך סרט שברור לצופה שתיכף הזוג יתנשקו, שום החשש שאולי אני לא בפרש אותה נכון, אולי מה שנראה לי כמתיחה של הצוור שלה כלפי, מה שאני פשרתי כרצון שלה להתנשק איתי, כל זה אולי פנטזיה שלי או חוסר הבנה שלי את הסיטואציה. בקיצור הסתתי את המבט ממנה כי לעצור את עצמי מלנשק אותה.

מאותו רגע היא לא יצאה לי מהראש, היא גרמה לי להרגיש משהו שלא הרגשתי מאז שהכרתי את גרושתי. אני התאהבתי בבחורה הזו. מאותו רגע התחלתי ליזום איתה שיחות.
לצערי, יצא שכחודשיים לא הצלחנו להפגש. בהתחלה נסינו להפגש במסגרת התחביב המשותף (נסיונות של שנינו) כשראיתי שזה לא הולך ניסיתי להציע להפגש בלי קשר לתחביב, לצאת לאנשהו, תמיד נהנתי בחיוב אבל זה אף פעם לא קרה. לא הצלחתי לקבוע איתה פגישה.

יצא לי לטוס לחו"ל וקניתי לה מתנה קטנה, כשחזרתי היא שאלה אם הבאתי מתנות ( בצחוק, היא לא באמת חשבה שאני צריך להביא לה) ועניתי שכן הבאתי. אחרי כמה ימים נפגשנו (שוב במסגרת התחביב) אחרי חודשיים לא נפגשנו ונתתי לה את המתנה. במפגש הזה היא פתאום נראתה לי קרה אלי (מה שכבר התחלתי להרגיש גם בשיחות טלפון איתה.

שבוע אחריי יצא שנפגשנו 4 פעמים. כשבפעם השניה הבנתי למה היא קרה כלפיי, היא התחילה קשר עם מישהו אחר. השתדלתי לא להסתכל עליהם יותר מידיי אבל בגלל שהיינו קרובים ראיתי ושמעתי על מה הם מדברים זה הרגיש לי תמונת רעי למה שאני חוויתי איתה. היא נשענה עליו, הניחה ראש על הכתף שלו, פלירתתה ועקצה אותו בדיוק באותם מילים שהיא עשתה איתי.
באותם רגיעים קיבלתי את החותמת גומי שהיא רצתה אותי והחוסר ביטחון שלי ותחינות המוח שאני מעביר את עצמי דפקו הכל.

מאז נפגשנו עוד פעמיים, פעם אחת אני הייתי קר כלפייה ושמעתי שהיא סיפרה למישהי שהיא יוצאת עם משהו. בפעם השניה החלטתי שלמרות שכואב לי אני לא רוצה לכעוס עליה וניסיתי להתקרב אליה, לא פיזית אלא בעיקר ליזום שיחה איתה. היא הייתה קרה אלי.

חפרתי, אני יודע.
אבל השאלות שלי הם כמה:
1) אני בדרך כלל מוותר, אבל במקרה הזה אני לא רוצה לוותר אליה, אני רוצה להילחם עליה! אני רוצה לכפר על הטעויות שעשיתי. האם יש לזה סיכוי?

2) בגלל שאני בדרך כלל מוותר אני לא יודע איך להלחם עליה. וזו השאלה השניה, איך נלחמים עלייה?