היי, נפרדתי מבן הזוג שלי לפני כמה ימים אחרי שנתיים ביחד. הסיבה שנפרדתי ממנו היא שכבר לא הייתי מאושרת בקשר - הוא מעולם לא באמת עשה את המחוייבויות המינימליות של קשר ולא היה מוכן להתאמץ בשבילי, כל הזמן חשב שאני מנצלת אותו אם אני מבקשת דברים ולקח את הדברים שהייתי עושה בשבילו חזרה כמובנים מאליהם.
היינו מדברים על זה, והוא היה מסכים איתי במילים שלו, כל הזמן אומר שהוא ישתנה, שהוא מבין שזה מה שהוא צריך לעשות, אבל במעשים שלו היה כלוא בבית, בקופסה שלו, ולא באמת היה עושה שום דבר לא בשבילי, ולא בשביל אף אחד מהסובבים אותו.
כל אלו בעצם הובילו לדעיכה גם בקשר וגם ברגשות שלי אליו, ולמסקנה שאנחנו לא מתאימים, שיש פה פערים שפשוט בחיים לא נצליח לגשר ככה. נוסף על כל אלו הוא גם גר בבית עם אמא שתלטנית מאוד והיה בלי הרבה כיוון בחיים, דברים שהוא טוען שכלאו אותו והובילו אותו להתנהגות שלו.
בהתחלה כשנפרדנו הוא הסכים איתי ואמר לי שהוא חושב גם שזה הצעד הנכון, אפילו לא הייתי צריכה לדבר והוא ישר אמר את מה שחשבתי כי זה היה ברור ששנינו מרגישים ככה, ושנינו הסכמנו שנישאר בקשר ידידותי כי אנחנו כן חשובים אחד לשניה ואפילו יצאנו יומיים אחרי זה עם חברים כידידים!
מאז שיצאנו אני רואה שממש קשה לו, הוא יוצר איתי קשר יותר ממה שדיברנו כשהיינו חברים, וקשה לי לראות שקשה לו כל כך, ומנגד שאני מקבלת את זה הרבה יותר טוב (מה שדי ברור כיוון שאני זו שיזמה את הפרידה ועיקלה את התהליך כבר תקופה לא קצרה).
בפעם האחרונה שהוא יצר איתי קשר היום יותר מוקדם, דיברנו בטלפון כמעט שעתיים בהן הוא הסביר לי שהפרידה הביאה לו כזאת בומבה שהוא יודע שעכשיו הוא הולך להשתנות. שהוא מבין עכשיו יותר מתמיד כמה הוא לא עשה מספיק, כמה הבית מנע ממנו להתקדם בחיים ואפילו אמר שהוא עובד ברצינות על למצוא דירה ולהתחיל ללמוד בשנה הקרובה (דברים שאני דוחפת אותו לעשות לאורך הקשר כולו בערך). הוא ביקש ממני לחשוב על לנסות שוב את הקשר, לתת עוד צ'אנס כי הוא מאמין שהוא באמת עומד להשתנות. אמרתי לו שאני לא חושבת שזה עומד לקרות ושאני לא יודעת כמה השינוי שהוא יעבור יחזיק לתקופה מספיק ארוכה, כיוון שכבר נפרדנו בעבר לשלושה ימים בערך, אלו היו ימים רעים מאוד, שבסופם חזרנו, והתקופה שהגיעה אחריהם הייתה מדהימה, הכי טובה בקשר אולי, אבל אחרי חודשיים בערך הכל שוב חזר והתדרדר למה שהיה.
בסוף השיחה סיכמנו שנדבר בפעם הבאה רק עוד חודש כיוון שהוא אמר שהדבר יקל עליו את תהליך הניתוק ואני אמרתי שהייתי רוצה לתחום את הניתוק בזמן כי ממש חשוב לי שלא נאבד את הקשר.
אני לא רוצה להפסיד חוויות חדשות שמחכות לי בחוץ. כבר התחלתי לדמיין את העתיד שלי עם אנשים אחרים, אפילו כבר הסתכלתי בכיוון של מישהו (שאולי קצת משפיע על ההחלטה שלי אם לחזור לאקס או לא האמת), והכל בהנחה שאני והאקס נישאר ידידים באמת, שהוא לא יעלם מהחיים שלי. האם לדעתכם זה שווה לחזור? הם אתם חושבים שיש סיכוי שהוא ישתנה בעקבות כל השינויים שהוא מתכנן (יציאה מהבית, לימודים וכו') ובמידה וכן שהשינוי הזה באמת יציל את הקשר ויהיה לטובה ויחזיק? או שאולי כדאי לאפשר לו לעבור את השינוי הזה בלעדיי ובהמשך במידה ואני רואה שהוא באמת משתנה לאפשר צ'אנס נוסף?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות