שלום לכולם. אני בן 20 וחצי בקרוב ומאז גיל 13 יש לי רצון אובססיבי לחברה. מאז ועד היום זה הדבר שהכי רציתי בחיים שלי. עד גיל 17 היו לי בעיות חברתיות ואז הצלחתי לעשות עם עצמי שינוי גדול. מאחד שהיו לו חברים מזוייפים ושבנות התרחקו ממנו כמו מאש (אפילו ידידות) הפכתי בכיתה י"ב למלך התיכון ומלא בנות מתו עליי. הבעיה היא שעד שסוף סוף עשיתי את השינוי הזה כבר היינו בגילאים שקשה מאוד למצוא מישהי שאף פעם לא היה לה חבר וזה מציק לי. עד שסיימתי תיכון זה לא הפריע לי אבל בשנתיים האחרונות כשהבנתי שכבר סיימתי תיכון ואף פעם לא הייתה לי חברה מצבי הנפשי החל להתדרדר (וממשיך להתדרדר גם היום) וגם השירות הצבאי שלי נהרס לחלוטין בגלל זה. מפריע לי שלא תהיה אף אחת שתזכור אותי בתור אהבה ראשונה, מפריע לי שבזמן שאני ארגיש חזק את האהבה הראשונה היא כבר תרגיש את זה פחות חזק בגלל שאני לא הראשון שלה וכנראה שגם לא השני, מפריע לי שהנשיקות הראשונות יהיו גרועות בגללי, מפריע לי שבגלל שיש לה יותר ניסיון ממני היא תרגיש שהיא זאת שמובילה את הקשר כי אני בטח לא אדע ליזום בזמן כל התקדמות בקשר עקב חוסר הניסיון שלי. ולאחרונה גם מטריד אותי שבגלל הגיל שלי יש סיכוי שהראשונה שלי היא זאת שאני אתחתן איתה ואני רוצה כמו כולם לחוות מספר אהבות עד החתונה. אני מרגיש שהסטנדרטים שלי פגי תוקף ולא תואמים לגיל שלי אבל מרגיש שאני לא מסוגל לוותר עליהם. אני לא רוצה להגיע למצב שאני יוצא עם מישהי שאני לא הראשון שלה ומתחרט על זה ונפרד ואז גם להרגיש שהרסתי לעצמי את האהבה הראשונה (כי גם אם בהמשך הייתי מוצא מישהי שאני הראשון שלה, היא כבר לא הראשונה שלי, ואי אפשר לשכוח אהבה ראשונה). מה אתם מציעים לי לעשות? לפי החוק אני יכול לצאת עם בת 16 (ואפילו 15-15.5 כי עד שנגיע ליחסי מין בטח כבר יהיה לה 16 וזה יהיה חוקי) אבל מרגיש שזה קטן לי מדיי. יש לי סיכוי למצוא מישהי בתחום גילאים 17-19 שנראית טוב ולא חסרות לה חברות וידידים טובים אבל אף פעם לא היה לה חבר?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות