היי לכולם.
אז ככה אני חייל, עושה 11 3 ולפעמים 17 4 כלומר אני מגיע כל שבועיים/שלוש הביתה לסופש וחוזר לצבא.
כל סופש שאני מגיע הביתה אני מרגיש עמוס בכלכך הרבה דברים ואין לי זמן לנשום. אבל הבעיה שלי היא שאני מכניס את עצמי לעומס הזה ואין לי באמת כלכך הרבה דברים לעשות.
עם החברים נפגש פעם פעמיים גג שלוש בסופש וכל שאר הזמן פנוי.
אמרתי לעצמי היי אולי אתחיל ללמוד שפות/לנגן ולעשות משהו טוב ולהתפתח עם החיים שלי בזמן הצבא.
במקום זה אני מוצא את עצמי על המחשב שעות על גבי שעות מבצע משימות פשוטות כביכול אבל הן אוכלות לי את הסופש ואני אף פעם לא מגיע למצב שבו אני באמת מתחיל ללמוד דברים שמעניינים אותי. אני ממלא את עצמי במשימות קטנות של שעה-שעתיים ואומר לעצמי טוב נסיים איתן ואז נוכל להתחיל משהו חדש (כלומר הלימודים). משימות כמו ארגון תיקיות במחשב שיהיו יותר נגישות, מיון תמונות, מיון סימניות....זה כן משימות שאני צריך לעשות בשביל עצמי ושיקלו עליי, אבל אני כלכך מורח אותן וממלא את עצמי בעוד משימות קטנות ואז אני חוזר לבסיס, אחרי סופש שהרגשתי שהוא לא מנוצל, לא מספק ולא הספקתי גם את כל המשימות שהצבתי לעצמי ואז אני מושך אותן איתי גם לסופש הבא.
הבעיה היא שאני כל כך פרפקציוניסט שאני פשוט לא יכול לוותר לעצמי, אז אני חייב לגמור עם כללל המשימות ורק אז להתחיל פרוייקט חדש בחיים, ושכל המשימות ייעשו באופן מושלם וללא רבב, והדבר הזה לוקח לי המון זמן ואנרגיה ועצבים בעודי מסתכל על החיים שלי חולפים לנגד עיניי ואני עסוק בדברים תפלים כמו מיון תמונות וסידור תיקיות.
בבקשה עזרה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025