היי,
אני בת 20, משתחררת מהצבא ממש בקרוב ורווקה. תמיד הייתי.
כשהייתי קטנה, זה פחות הזיז לי. בתיכון שלכל החברות היה, זה הפריע קצת יותר, אבל תמיד הנחתי שאולי במסגרות אחרות אמצא. צבא, אוניברסיטה וכו'.
התגייסתי וגם בצבא המעפן הזה, לא מצאתי מישהו או מישהי (אני בי).
יש גם את עניין הבררנות שלי, אני באמת טיפוס קשה. קשה להרשים אותי, קשה לי לעוף על אנשים ואני צריכה לעוף עליהם. אני לא אוהבת בינוניות. אני מתעניינת מאוד בפוליטיקה וכו' ודי חיה את זה, אז לרוב בנים בגיל שלי נראים לי ילדים מתישים שמשחקים אותה זיינים. באמת לפעמים בני במשרד שלי מדברים על בנות ואני מרגישה כאילו אני בכיתה ח' עם חבורה של ילדים מחוצ'קנים. הם נראים לי פתטיים.
מצד שלי, גם לא מתחילים איתי מדי ואני לא מכירה אנשים חדשים. אני אוהבת את החבורה שלי ולפעמים יוצאים לברים, מסיבות וכאלה. אני נראת בסדר, לא בר רפאלי ולא מושכת את תשומת הלב של כולם, אבל אחלה. אני בחורה מצחיקה ברמות, חכמה וכו'. כן אולי לא הכי צנועה, אבל בסדר, תסלחו לי.
בקיצור, זה מתיש לחכות כל פעם ל"אולי שם אכיר". אולי בטיול, אולי בקורס פסיכומטרי, אולי באוניברסיטה. האמת, אני כמעט בת 21 ובאמת בא לי. אני לא מכירה אנשים חדשים מדי וכבר לא יודעת מה לעשות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025