היי!
הייתי בקשר זוגי של 3 שנים,היו בינינו הרבה חילוקי דעות וקשיים עד שיום אחד הוא קם ועזב.הוא עזב בתקופה שהכי הייתי זקוקה לו.כבר 5 חודשים עברו מאז ואני עדיין שבורה.אני כן מנסה להעסיק את עצמי ולשכוח ממנו אבל ללא הצלחה.יצאתי עם בחורים אחרים,אבל זה כשל כי אף אחד אחר לא מעניין אותי,מרגישה כבויה וללא שמחת חיים.
את כל הניסיונות שלי לחזור הוא שלל.אני מרגישה שמגיע לי יותר טוב ממנו כי לקראת סופו של הקשר הוא זילזל בי ,לא כיבד אותי ולא פירגן לי אבל הרגש לא משחרר אותי ממנו.הפרידה נעשתה בצורה לא הכי נעימה כי כשהוא החליט לעזוב,הוא עשה זאת בצורה מזלזלת ולא בוגרת וכשרציתי להתקשר אליו ולסגור את הפרידה בצורה יפה אז הוא ביקש שאשלח לו קודם הודעה והוא יגיד לי אם יש באפשרותו לדבר.לא אהבתי את ההתנשאות ואת זה שהוא משחק אותה עסוק פתאום.הוא ראה שאני שבורה מהפרידה ובמקום לעשות זאת בצורה נעימה,הוא עשה זאת ללא רגש ולא הזיז לו שהוא פגע בי מאוד כמו שבחיים לא פגעו בי.ציפיתי שיהיו לו רגעי שבירה אחרי הפרידה ,גם אם הוא לא רוצה לחזור,האמנתי שאולי גם לו קשה אבל מאז הפרידה לא שמעתי ממנו חוץ מפעמיים שהוא שלח לי הודעות שהוא מתגעגע וקשה לו והוא אוהב אותי אך יודע שלצערו אנחנו לא מתאימים,אבל ההודעות האלו נשלחו אליי כשהוא היה שתוי ובבוקר שלמחרת כמובן שהוא לא יצר קשר.אני עדיין בוכה ושבורה והוא ממשיך את חייו בכיף ומבלה,אני מרגישה שזה לא פייר שלי זה כל כך קשה.כולם אומרים לי לצאת,להכיר ,להשתחרר אבל זה קל להגיד ולי זה קשה לביצוע כי הכאב לא עוזב אותי.אומרים שאחרי חודש חודשיים זה משתחרר ,אבל עברו כבר 5 חודשים והכאב הוא אותו כאב.אני רואה הרבה זוגות אוהבים ולי זה צובט בלב שלפני כמה חודשים היינו זוג שדיבר על חתונה ופתאום אנחנו שתי זרים.זה קורע אותי מבפנים.אשמח לעצות מכאלה שעברו פרידות כואבות ולטיפים להתמודדות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות