אז ככה אני חיילת בת 19, בת להורים גרושים
עם שני אחים גדולים שכל אחד שקוע בחיים של עצמו והם לא בקשר כלכך טוב עם ההורים ואני לא בקשר עם האחים שלי...
אני גרה רק עם אמא שלי, עם אבא אני לא ממש בקשר ויש לי אמא שטסה לחו״ל כל יומיים בערך...ככה שאני תמיד נשארת לבד.
אין לי חברים לא בצבא ולא באזרחות, בבסיס אני כל הזמן לבד וגם כשאני בבית אין לי חברים להפגש איתם...
הדבר היחידי שיש לי זה חבר, שרק איתו אני בקשר ורק איתו אני נפגשת..אך אני מרגישה שלפעמים בא לי להפרד ממנו, אבל אז אני מבינה שבלעדיו אין לי כלום בחיים ואז אני מתחרטת...
אצלו אני עושה ערבי חג ושישי, אם הוא לא היה הייתי נשארת לבד בבית בערב חג...וזה די מבאס..
אני מרגישה שאני שונאת את המשפחה שלי, אני שונאת את האחים שלי על זה שהם אגואיסטים ששקועים רק בעצמם...אני שונאת את אבא שלי על זה שהוא לא בקשר איתי ולא עוזר לי כספית בשום דבר...ואני שונאת את אמא שלי על זה שאכפת לה רק מהבילויים שלה וכל הזמן נעלמת לי לתקופות ארוכות וגורמת לי רק להרגיש חזק יותר את הבדידות...
אני שונאת את ההורים שלי על זה שהם לא עוזרים לי כלכלית אפילו שהם רואים שאני במצוקה...
אני מוציאה אלפים מהחשבון שלי על הוצאת רישיון עם משכורת חודשית של 800 שקל בלבד וזה פשוט לא מזיז להם ולא מוכנים יותר לעזור לי...
ובנוסף אני כל הזמן צריכה לשלם בעצמי על אוכל, רק כי אין לי מישהו אחר שידאג לזה...
אני שונאת את העולם הזה, כולו בנוי מבני אדם אגואיסטים ואינטרסנטים שאכפת להם רק מכסף!
אני מרגישה שאין במי לבטוח יותר...לא במערכת הצבאית, לא במשפחה, לא באהבה, ולא בחברים...אז מה לעזעזל יש לי לעשות בעולם כזה!? רק רוצה לברוח!!!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות