שלום askpeople,
אני בת שירות שנה ראשונה ומאז שנכנסתי לשירות לאומי המצב הרגשי שלי לא היה בשמיים. הנפש שלי גם ככה הייתה רגישה מכל דבר בתקופת התיכון אבל זה עוד היה נסבל איכשהו. אבל כשנכנסתי לשירות המצב החמיר. היחס המזעזע שקיבלתי בתקן שבחרתי שיקע אותי עוד יותר ועוד יותר בדיכאון, חוסר ביטחון וייאוש. אני רוצה לעבור תקן מאוד אבל הרכזת שלי מנסה ומצליחה לייאש עם ההתעלמויות שלה ממני, לא עונה לא מעדכנת כלום. משאירה אותי בבלאגן אחד גדול. אף אחד לא עוזר לי לא אנשים בכירים באגודה שאני משתייכת אליה ולא משפחה... המשפחה פוטרת אותי בתשובות כמו: תמודדי, מה את מתלוננת, זה תקן טוב וכו' אבל לא טוב לי!! הם לא מבינים מה זה... אני כולה בשנה הראשונה חודשיים ראשונים לשירות הרגע יצאתי מחממה של בית הספר... זה שוק בשבילי. ונמאס לי.. כבר אין לי כוחות נפשיים יותר להתמודד עם הרכזת, המעבר תקנים והיחס העוין שאני מקבלת בתקן הנוכחי שלי בגלל העזיבה הצפויה (מתנכלים ומכפילים עבודה ועוקצים). אני פשוט כבר ממש מיואשת כל לילה נרדמת בבכי. המצב הרגשי שלי לא טוב מרגישה כאילו משהו רובץ לי על הנשמה כבר חודשיים ואני לא יודעת כבר מה לעשות... אפילו אתמול הייתה היום הולדת שלי ולא הצלחתי להינות ממנה רק בכיתי כל היום בגלל המצב הבכי רע שלי..
איך עוברים את זה?
מה לעשות כדי להפסיק את ההרגשה החרא הזו?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות