היי , אספר קצת על עצמי בקצרה בן 28 נשוי ללא ילדים. עד לפני חצי שנה עבדתי בבית תוכנה קטן , התעסקתי עם מתן תמיכה טכנית ללקוחות החברה. יצא כך שבגלל שאישתי הייתה אמורה להתחיל את הלימודים שלה בקנדה שנינו החלטנו להתפטר מהמקומות עבודה, הגשנו מסמכים וקיבלנו סירוב לקבלת ויזת סטודנט.
לא מצליח למצוא את הכימיה ביני לבין אישתי מנסים להבין אחד את השני אבל לא הולך, למרות שאני מאוד אוהב אותה ומחובר אליה.
כל דבר שרצינו לעשות יחד פשוט לא צלח, עברנו לגור ביחד , גרנו חצי שנה ביחד ואז החלטנו שוב לחזור להורים לנסות ולהתקדם משם ללמוד, לחסוך כסף אבל בסופו של דבר הכל עומד במקום לא זז.
בנוסף להכל המצב כאן בארץ מאוד עגום , אין אפשרות להתפרנס בכבוד, אי אפשר לקנות דירה במחיר שפוי אין לי ירושות מהסבתא אמא אבא , לא מקבלים אותי לעבודה נורמאלית עם שכר הולם ליכולות שלי , כנראה בגלל מוצאי או למגייסים אני לא בא טוב לעין.
איבדתי כל קשר עם אנשים שחשבתי שהם באמת היו חברים טובים , כל האנשים נרתעים ממני , לא מתחברים אליי ואני לא מתחבר אליהם. משתדל לנסות ולהשתפר אבל בכל פעם מוצא את העצמי בנקודת שפל כזו.
צברתי די הרבה ניסיון בתחום שלי ולוותר ככה בקלות לטובת סיפוק זמני של מקצוע אחר אני לא מוכן אבל מצד שני לשבת חצי שנה בבית ולשלוח קו"ח אין סוף להגיע לראיונות עבודה ואז להתבאס גם לא בא בחשבון.
אשמח לשמוע איך אתם מתמודדים עם כשלונות רצופים ואולי איזושהי ביקורות מהנאמר או סתם עיצה.
תודה רבה ויום נעים לכולם.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות