היי, אנסה לקצר כמה שיותר:
אני בת 18, כל חיי בדיאטות ורצון להרזות. זה הגיע למצב שלפני 5 חודשים היתי אוכלת רק תמרים, והגעתי לאשפוז במרכז להפרעות אכילה עקב BMI12 ואובחנתי כ'אנורקסית'.
עכשיו אני במשקל תקין ומשוחררת (כלומר לא מאושפזת).
לאחרונה החלו לי התקפי אכילה מטורפים! צנצנות שלמות של שוקולדחמאת בוטניםריבה (מה שהיה בבית), קופסא שלמה של בפלות, קופסאות חומוס שלמות, חבילות שלמות של פתי בר ואפילו 1 קג תמרים במכה...
אני פשוט לא מצליחה להפסיק. אני כל יום קמה ואומרת לעצמי שזהו, מספיק עם זה, אתמול למשל- ואז בצהריים פשוט סיימתי לאכול את מה שתכננתי והלכתי למקרר ואכלתי חבילה שלמה של חומוס, שתיתי קרטון חלב, 7+ פרוסות לחם, קופסא שלמה של קשיו ופיסטוק קלויים (שזה בכלל לא שלי אלא של אמא שלי כל מה שאכלתי) ופשוט לא יכולתי לעצור את עצמי, כאילו אני נעלמת ומשהו אחר מתחיל לטרוף.
אני לא רוצה לחזור למצב שבו היתי מלאה(גיל 14) ומשם הכל התחיל.
אני לא אוהבת את איך שאני נראית עכשיו, אחי האשפוז נראתי טוב, מלאה במקומות הנכונים, ועכשיו כבר מתחילים לראות את כל הבינג'ים האלה.
רק עוד חודש יהיה לי תור למרפאת הפרעות אכילה ועד אז אני בטוחה שאהפוך לover weight.
כל הסיטואציה הזו גורמת לי למחשבות אובדניות רוב היום ואני פשוט משתגעת.
היום למשל החלטתי להפסיק עם זה באמת, קמתי ואכלתי קערת פירות מכובדת, אחרי חצי שעה חזרתי למטבח לקחת עוד, רציתי רק עוד בננה, אבל זה נגמר ב2 ועוד צלחת ענבים.
זה פשוט קורה לי עם כל מזון! אני מפחדת מהרגע שאמא שלי תשאל לאן נעלם כל האוכל...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות