השתחררתי לא ממזמן וסך הכל לא רע לי. אבל אני מרגישה לפעמים שאני לא עומדת בדרישות...
אני שונאת את זה שאני צריכה להיות זמינה בטלפון כל הזמן, גם כשהיו לי מפקדים היה לי קשה עם זה.
אני יודעת שאני מסוגלת לעבוד קשה, מזה אני לא מפחדת. אני מאמינה שאני לא מפונקת, עשיתי שירות ארוך יותר מרצון לתרום ככה שזאת ההוכחה שלי שאני מסוגלת לעבוד במסגרות ובמחויבויות למעט דברים מסוימים.
לא מוצאת את עצמי במערכות יחסים, מרגישה שאין לי מספיק זמן לעצמי ולא מצליחה להתחייב לאדם ואני רוצה להתחתן יום אחד.
חברים שלי עסוקים עם עבודה וזוגיות, לפעמים הדרך היחידה לשמור קשר היא בטלפון אבל קשה לי, שאני חייבת לענות ישר ולהיות זמינה כל הזמן לאנשים. באמת אוהבת אותם, אבל מרגישה שאין אוויר.
עכשיו יש את כל הסידורים האלה לעשות, לעמוד בתורים לבנק, דואר, ביטוח לאומי... לא מצליחה להבין דברים כמו זכויות שמגיעות לי, חובות שיש לי. הולכת לאיבוד בתוך כל זה.
ימים שאין לי תכניות בהם, אני לא עושה הרבה מתוך לחץ. בהרגשה שיש לי הרבה דברים שאני צריכה לעשות.
מישהו מזדהה? איך בכל זאת מסתדרים?
אני מאמינה שכן אמצא את עצמי בעתיד ואסתדר, אבל לא יודעת, כרגע מרגישה חנוקה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות