מאז שאני זוכר את עצמי לא היו לי באמת חברים אמיתיים.
היו אנשים ששנים על גבי שנים החשבתי כחברים אמיתיים רק בשביל לגלות שהם בסוף תקעו לי סכין בגב או עזבו לאנשים אחרים.
אין לי בעיה בקשר זוגיות, כרגע נמצא בזוגיות.
הבעיה אצלי תמיד הייתה בפאן החברתי יותר, עם חברים מאשר אהבה..
יש לי מחסור מטורף בדבר הזה ואני לא מצליח לצאת מזה לא משנה מה ניסיתי.
ניסיתי להכנס למסגרות,ניסיתי ליזום,ניסיתי הכל אבל זה פשוט לא הולך.
אני עוד מעט משתחרר ומרגיש שחוץ מחברים לבסיס לא באמת הכרתי מישהו משמעותי לחיי, וכמובן שניסיתי גם ליזום עם החברים מהבסיס יציאות אבל זה תמיד מתבטל גם אם זה ברגע האחרון.
ניסיתי לעבוד,ללמוד תוך כדי הצבא, למצוא משהו לעשות,אבל זה תמיד מחזיר אותי להרגשת הבדידות והמחסור בחיי חברה.
אני מכיר אנשים פה ושם, ובסופשים אני יוצא עם הבת זוג שלי ולפעמים מצטרפים פה ושם אנשים, אבל לא יוצא לנו לעבור את שלב המכרים לחברים אמיתיים באמת.
וכן ניסיתי וניסיתי ויזמתי וויתרתי ולא יודע מה, ולא הולך.
אני אובד עצות מה עוד אני יכול לעשות במצב הזה? איך להתגבר על בדידות? איך להכיר אנשים וחברים אמיתיים ולא סתם מזויפים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות