אני אדם ששונא להיכשל מאוד שאפתן לא מוכן לוותר וככזה אני בדרך כלל עומד ביעדים שאני מציב לעצמי. עקב זאת קשה לי להתמודד ברגע שאני נכשל במשהו
אני חושב על הדברים תקופות ארוכות ולעיתים זה מציב אותי במצב דיכאוני שאני לא מצליח להתמודד איתו
בצבא שאפתי להגיע כמה שיותר רחוק ועם מוטיבציית שיא אך לא כך התגלגלו הדברים ולצערי נפלתי בין הכסאות המצב דיכא אותי ואת רוב זמני בשירות בזבזתי באי עשיית דבר מצב שאני לא רגיל אליו. אחרי שנתיים וחצי בצבא המצב נהיה גרוע יותר ונוסף לכל עברתי דבריים אישיים בבית שלא קשורים לצבא שהקשו עליי ולא נותרה לי ברירה למרות שלא רציתי שוחררתי מהצבא אחרי שנתיים וחצי ולחצים רבים מהסביבה. השתחררתי בכבוד תרמתי כמעט כמו כל אדם אחר אבל הכמעט הזה רודף אותי החצי שנה הזאת שחסרה לי לא עוזבת אותי. יש אנשים שאומרים לי שעשיתי את כל המאמצים והרבה יותר ממה שהרבה אחרים עושים אבל אני מסתכל על עצמי ומרגיש כישלון. אני מודע לזה שבחצי שנה הנוספת הזאת כנראה לא הייתי תורם שום דבר משמעותי אבל איפשהו אני לא מרגיש שלם לא משנה כמה זמן עבר. מאז כבר עשיתי את הטיול הגדול של אחרי במשך 8 חודשים והתחלתי לימודים.
איך אני יכול לעזור לעצמי להתמודד עם תחושה כזאת? מה אפשר לעשות על מנת להתמודד טוב יותר ברגעי כישלון?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות