אף פעם לא היו לי בעיות של דימוי עצמי.
זה לא שאהבתי את עצמי, פשוט לא התעסקתי בזה יותר מדי.
תמיד החברות שלי היו הרבה יותר רזות ממני ובשנתיים האחרונות מאוד שמתי לב לזה.
תמיד אכלתי מה שאני רוצה בלי לדפוק חשבון וזה לא השפיע עליי או על מבנה הגוף שלי, ולפני שנתיים הפכתי לטבעונית מאידיולוגיה בלבד, ואני מסתדרת יפה מאוד.
בשנה וחצי האחרונה התחלתי להרגיש שכל דבר שאני אוכלת משפיע עליי. אם זה על המראה או על המצב רוח. שוב, לא הייתי מסתכלת במראה ואומרת ״אז זה אסור לי לאכול״, זה התחיל מהצלחת ולא מהמראה.
ובזמן האחרון כל דבר שאני אוכלת משפיע עליי. אני אוכלת בריא מאוד, אבל כל דבר קטן אפילו אם זה חצי ענב יכול להשפיע על המראה שלי וההרגשה.
אני לא מסוגלת להינות מעוגה כי אני מרגישה פיזית ונפשית רע בזמן שאני אוכלת, לפני ובמיוחד אחרי. אני מרגישה שאני משמינה ומושפעת מכל דבר קטן ואני מסתכלת על תמונות שלי מלפני אפילו חצי שנה ואני נראית לעצמי לגמרי אחרת.
אני מקנאה בחברות שלי שנהנות מהאוכל שלהן ואחר כך מרגישות טוב ונראות טוב.
וניסיתי ״לקבל את עצמי כמו שאני״ אבל זה רק גורם לי לסבול עוד יותר. כי אני אומרת לעצמי ״את יפה כמו שאת, זה הגוף שיש לך וכל גוף יפה בדרך שלו״ אבל כמו עם טעם בבגדים, טעם במקומות בילוי וגם טעם באוכל, יש טעם במראה. ואת מה שאני רואה במראה אני לא אוהבת. ואני לא שמנה, אבל אני לא רוצה להיראות כמו שאני נראית. כי אני זה לא הטעם שלי במראה, גם אם אני יפה בעיניי מישהו אחר.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות