היי כולם,
אני בת 31 ועכשיו בערב חג אני לבד, או עם באנג ונטפליקס כי כולם נסעו למשפחות שלהם או לא כאן..
קיצר הכל היה סבבה ואז חשבתי בקנאה על כל האנשים שעכשיו בארוחת חג ואז נזכרתי שגם לי יש משפחה, זוג הורים ואח במרחק שעתיים נסיעה.
אנחנו משפחה בקשר לא טוב וקרוב, כאילו כולנו בגדול רוצים אבל המרירות והמשקעים מונעים משהו חדש. ואני לא אוהבת לחזור הביתה כי זה מדכא אותי. הכל קטן, עני, מכוער ומבאס.
קיצר אחרי המחשבה שכן יש לי משפחה גם אם מעפנה וחבל שלא חזרתי, התקשרתי להורים שלי, דברנו בקטנה ואחרי השיחה חשבתי שההורים שלי מסכנים, אבא שלי מובטל לאחרונה ואין לי כח לדבר איתם.
ואז זה הכה בי
כמו רעם
אני העלובה המפגרת שלא מבקרת את ההורים הזקנים והמסכנים שלה כי הם מבאסים והדירה ענייה?
(היה לנו קשר קשה במהלך השנים.. יש לי המון טינה אליהם)
איזה אדם ריקני וחסר קיום
ולא יודעת מה בדיוק לכתוב אבל
הרגשתי שאין לי עם מי לשתף וזה טיפה כואב לי מדי
תודה שקראתם
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025