אוקי, אני בטוח שמי שנכנס עכשיו בטח נכנס כי זה שאלה מאוד מוזרה אבל תנו לי להסביר...
תמיד השינה שלי הייתה מעולה והייתי נרדם בכמה דקות, ללא כל סיבה שנראית לעין בחודש פבואר הנדודי שינה שלי התחילו, היו לוקחות לי שעות להירדםוהייתי קם בדיוק באותה שעה באמצע הלילה ואני לא יודע למה, אני לא שיניתי את צורת האכילה שלי, לא לקחתי תרופות אז אני מניח שזה מכיוון "הורמונים" וכל הבולשיט בסגנון.
קיצר זה המשיך, וזה הלחיץ אותי למשך חודשים שלמים עד שביולי הגעתי ממש למצב שבשבוע שלם אני יכול לישון כפחות מ10 שעות, ולהיות ער יום שלם עם כפחות משעתיים שעות שינה, עד שבאוגוסט ה15 קמתי ולא יכולתי לישון בכלל יומיים שלמים עד שנרדמתי ב17 (נשארתי ער כ58 שעות ברצף, וכל היומיים האלה רציתי למות) ושנרדמתי ישנתי כ16 שעות רק לגלות ביום למחרת שאותו דבר בדיוק קרה...
אבא שלי מודה לנדודי שינה שלי ואומר שזה בעיה של נערים בגיל שלי ושאני לא צריך להילחץ מזה כי זה לא בעיה וזה יכול לעזור לי בעתיד ללילות שיצטרך להיות ער בעוד שהרוב פשוט יקרסו...
ואני יודע ששינה חשובה והכל אבל מאותו הדברים האלה, התחלתי כבר לאבד מוטיבציה ללכת לישון ופשוט כל חשק להירדם כי השינה שלי היא מאוד גרועה, ושאני לא מצליח לישון כמו ברוב הלילות, פשוט מאוד קשה לי לא לעשות כלום ולא לצאת 8 שעות מהמיטה, ככה שאני כבר די נואש לאלטרנטיבה, מה לעשות עם אני מאבד כל מוטיבציה לזה?(והעובדה של להעתורר כל יום ב7 לבית ספר זה עוזר לזה לקרות)
אה, ואני כבר רואה תגובות של טיפים איך לשפר את השינה אז תנו לי להגיד-
אני לא שם טלפון בחדר בלילה, אני לא לוקח תרופות, אני לא שותה קפאין לפני השינה, אני לא מדליק מחשב, אני לא הולך לישון בשעות שיותר מאוחרות מ1 בלילה, ואבא שלי לא מעוניין לקחת אותי על רופא...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות