שלום אני בן 23 , על פניו בחור נורמטיבי לחלוטין שעובד לומד ושירת בצבא שירות מלא אך אני מרגיש שאיבדתי לגמרי מהמשמעות של החיים.
הכל נראה לי סתמי וחסר טעם.
הפכתי להיות ממש אדיש לחיים והאמת שבלי זה שכביכול הייתי במסגרת "בתנועה" אז אני לא חושב שהייתי מוצא סיבה לקום בבוקר.
אני קם כי אני חייב.
אני לא מתאבד כי אני מפחד.
זה לא טבעי לי לעשות לעצמי משהו אבל לא הייתי "מתבאס" אם היה קורה לי משהו ואולי אפילו מרגיש קצת הקלה (כל עוד זה מוות ולא נכות וכו')
כמו כן אני חושב על המשפחה ואנשים שאני מכיר, אין סיכוי שאני יעשה להם את זה.
ככה שאני מרגיש תקוע בין הפטיש לסדן, אני מרגיש שזה קצת חסר טעם לחיות רק כדי להעביר את הזמן.
אני פשוט לא אוהב כאן כלום , לא את דרך ההתנהלות של האדם , לא את איך שבנוי כל העניין הכלכלי לא מיניות לא מעמד ופשוט לא מוצא שום דבר מלהיב כאן.
איך אתם מסוגלים להיות שייכים למעגל החיים ללא כל משמעות ברורה?
קשה לי להאמין שהחיים בנויים כך שנעביר את הזמן בעבודה ובמטרה "להתעשר" וזה הכל. קצת כואב לי שאף אחד לא נתן לי את הבחירה לחיות ואז צריך להתמודד עם מציאות שלא רוצים בה בלי יכולת לצאת.
קשה לי להאמין שיש אלוהים או כל יישות עליונה אחרת וזה נראה לי המצאה שהמציאו בדיוק בשביל שאנשים לא יגיעו למצב כמו שלי ויחשבו שיש לחיים האלה טעם.
שוב , אני אדם נורמלי לחלוטין עם בעיות לגיטימיות כמו כולם.. אני לא אומר את הדברים מדיכאון או ממשהו שקרה אלא ממחשבה אובייקטיבית אמיתית.
אז מה נותן לכם את הטעם לחיים ?
זה אני שלא בסדר או שאני אומר את התוכן שכולם מנסים להתעלם ממנו בכוח?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות