אני בן אדם שמאוד מנסה לרצות את הסביבה שלי. בהכל- מהדבר הכי קטן. ניפגעתי לא פעם ולא פעמיים מאנשים שנתתי להם, והם פגעו- כל אחד בדרכו שלו.
בכל פגיעה כזו יש לי את אותם שלבים- בהתחלה אני מתכנסת בתוך עצמי בעצב, לאחר מכך אני מנסה לחשוב מה עשיתי שככה הגיבו אליי , לאחר מכן אני מתעצבנת ומבטיחה לעצמי שזהו! יותר אני אפסיק לרצות את הסביבה ולשים אותי במקום השני ולבסוף אני שמה איקס על הבן אדם. ברמה שאם אראה אותו גם אתעלם ממנו/ממנה באלגנטיות מוחלטת ולא אתן מקום לאדם הזה בחיי. יחס קר מאין כמותו.
ולמה השאלה? כי אני שונאת להיות כזו. שונאת להיות מרצה סדרתית
שונאת להיות זו שעוזרת לכולם ואז נפגעת בקלות.
זה לא עניין של חוסר ביטחון- זה העניין שאני לעיתים לא מבינה את העולם שאתה צריך להיות עם עור של פיל, גם אם זה אומר לדרוס אנשים בדרך לעיתים .
לא יודעת להגיד את המילה "לא" וזה מחליא אותי כבר. עזרתכם! תנו לי עצות, טיפים.. מה שיש.
תודה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות