אני מרגישה לאחרונה שאני מרחמת על עצמי הרבה יותר. אני מחפשת כל הזמן את האישור והחיזוק והמחמאות מאחרים, אני מרגישה שלא מעריכים אותי מספיק. לאחרונה אני מאוד חסרת סבלנות ומתעצבנת בקלות מכל דבר, כל דבר שקורה ישר לוקחת למקום שלילי ומאשימה את עצמי, מרגישה שאין לי כשרון בכלום ושבשביל להגיע לחצי ממה שאנשים מוכשרים מגיעים אני צריכה לעבוד קשה פי 4.
אני שונאת לרחם על עצמי. אני הופכת את עצמי לקורבן ומתלוננת כל הזמן, מוציאה את התסכול שלי באימרות מתוסכלות ומתמסכנות. אני חושבת שזה בגלל שאני רוצה שישימו לב אליי, ואין לי דרך אחרת לגרור תשומת לב... אני מנסה להראות שקשה לי אבל שאני מתמודדת עם זה, כי אני רוצה שיגידו לי כל הכבוד ושגאים בי, אבל במקום זה אני מצליחה רק לסחוט תגובות בסגנון של "תפסיקי להתלונן", או תגובות ציניות כמו "תכף אני אתחיל לבכות בשבילך", ואז אני מרגישה רע ופאתטית שעשיתי משהו שאני שונאת שאחרים עושים - שזה להתמסכן עבור תשומת לב. אני לא יודעת למה כל כך חסרה לי תשומת לב ולמה הביטחון העצמי שלי כל כך ברצפה, כי לא באמת חסר לי כלום בחיים. מעולם לא החסירו ממני דבר. ועדיין אני מרגישה כלום בעולם הזה, ואפילו לכתוב את הפריקה הזאת מרגיש לי פאתטי מתבכיין ומתמסכן, למרות שזה בכלל מאנונימי. אני במצב שאני מרגישה רע, ואז מתעצבנת ומרגישה רע על זה שאני בכלל מעזה להרגיש רע. אין לי מושג מה לעשות ואיך להפסיק להרביץ לעצמי כל כך חזק בתוך הראש שלי (מטאפורית). אני נורא אשמח לתגובות כנות, תודה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025