שלום, אני מור ואני תלמידת יב׳ , זאת שנה אחרונה שלי.
נתחיל מזה שלא טוב לי בחיים, אני צריכה כל יום לקום ולתת לעצמי כוח סבל לעבור את היום, יש לי בעיית עצבות קשה מאוד... אני חווה את החיים עם תחושת עצב בלב ומועקה, ואני מנסה להיפטר מזה בינתיים.
ואני מפחדת שיגמרו הלימודים, עוד מעט סוף שנה ואני אשתגע... הבית ספר מחזיק אותי, אני רואה שם אנשים , למרות שלא כולם חברים שלי, אבל אני רואה שם אנשים וזה מעביר לי את היום, גם הלימודים! אני יודעת שברגע שזה ייגמר אני אדרדר בטירוף, אני אשקע במיטה ואשתגע . ובצבא יהיה גרוע פי אלף...
אני רוצה להיפטר מבעיית העצבות שלי קודם כל, אני רוצה למצוא טעם בחיים! הם כל כך ריקים בשבילי... וזה לא שאין לי דברים שאני לא אוהבת לעשות, כי דווקא יש לי ואני אפילו מפתחת את זה. אני מנגנת ואני נמצאת בהרכביי מוזיקה שונים.
אבל אין לי טעם לחיים, אני סובלת... בשביל מה לחיות אם אתה לא שמח? שום דבר לא משמח אותי! לא משנה מה. זה משהו בי שאני עצובה ונושאת בתוכי מועקה?? זה צלקת נפשית מכל מה שעברתי? איך נפטרים מזה?? עברתי את התקופה השחורה בחיים שלי, אבל נשאר בי כל העצב ממנה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות