חבר שלי ואני שנתיים ביחד בתחילת הקשר שלנו הוא לא היה רוצה לצאת עם חברים הוא רק רצה להיות איתי בכל שניה שיש לו. הוא היה תמיד יוצא איתי ואיתם בחיים לא לבד לא כי נדחפתי, כי הוא תמיד רצה שאני אהיה.
בזמן האחרון שזה קרה מהחופש הגדול כזה ואז הופסק ואז נמשך ועכשיו ממש, הוא עם חברים שלו במקום איתי למשל אחרי העבודה אני אומרת לו לפעמים שלא רואה אותו המון זמן בוא אלי אחרי העבודה נהיה ביחד שעה חצי שעה, הוא לפעמים בא ולפעמים היה עייף או כואב לו הראש ואני מבינה כי אני מכירה אותו והוא לא משקר.
אבל לחברים שלו כל השבועיים האלה הוא הולך כמו גדול עד ארבע יושב איתם רק חברים כן בלי בנות והוא שונה טיפה בהתנהגות יש לו חבר שהוא "שפוט" של חברה שלו והם צוחקים עליו וחבר שלי זה נראה שמנסה להיות הפוך ממנו שזה מגיע למוגזם פתאום דעות שונות, ועוד חברים שהם לא הכי מצדיקים את מה שקורה בקשר שלנו חושבים שזה שטות אני לא אפרט אבל אנחנו אוהבים את זה ושלמים עם זה וכשהוא התחבר יותר אליהם ועוד בלי שאני נמצאת הוא חוזר אלי שונה.
אני אומרת לו למה אנחנו לא כמו פעם שבינו יוצאים ביחד הרוב והיה כיף צחוקים וכאלה ועכשיו אתה רק איתם לבד וכשיש הזדמנות כולם ביחד אכשהו זה אתם רק? והוא עונה לי שזה שונה מאשר רק חברים והם חופשיים מורידים חולצה לא שמים על אף אחד בהתנהגות. אז אין לי דרך "לחדור לחבורה". דרך אגב אני הכי צחוקים והכל פתוחה בחיים לא היה להם בעיה איתי, (חבר שלי חשב שיש ביני לבן חבר שלו משהו ולא היה בחיים.)
ואני רוצה שהוא פחות יצא איתם לפחות פעמיים בשבוע שיחזור לעצמו מה אפשר לעשות כי שדיברתי איתו על זה הוא לא מוכן לשמוע על זה בכלל על יום בלי לפגוש אותם חוץ משישי והוא "תוקף" בכל טענה שיש לי נגד זה אפילו שיודע שהוא לא צודק ואני צודקת על כח טענותי?????
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות