היי, יצאתי עם מישהי במשך בערך חמישה חודשים לפני כשנה והיא הייתה הבחורה הראשונה שיצאתי איתה.
באותה תקופה כשיצאנו סבלתי מפחדים מסויימים(אני סובל מחרדה חברתית באופן נמוך מבעבר),למשל פחדתי להתקשר אליה או להיפגש איתה כי לא יהיה לי מה להגיד לה,או שפחדתי נגיד לגעת בה יותר,להחזיק לה את היד או לחבק אותה ולהתקרב אליה כי אולי היא לא תקבל אותי,אז לפעמים הרחקתי אותה והיא הרחיקה אותי.
בעיקרון אופי התנהלות הקשר שלנו היה שהיינו נפגשים בערך פעם בשבועיים,הייתי מתקשר אליה פעם בשבוע ומציע לה לצאת בווטסאפ ביום שישי,רוב התקשורת שלנו הייתה בווטסאפ.
האמת היא שלא ידעתי כמה צריך להתקשר לבחורה ואיך להתקרב או להתנהג בזוגיות,בנוסף לזה גם הפחדים שלי מנעו ממני להתקשר אליה יותר.
הפחדים האלו היו לא רק איתה אלא גם עם חברים שלי ואנשים זרים.
כשהיינו יוצאים גם תמיד הייתי אומר לה שהיא זאתי שתחליט לאיפה יוצאים וכו' ותמיד חשבתי שבגלל שהיה לה חברים לפניי אז היא תדע איפה לצאת,היא תיצור את המגע,והיא תנהל את הקשר..
נפגשנו בערך איזה עשרה פעמים סה"כ,היינו יושבים איזה שלוש וחצי ארבע שעות ומסיימים את הפגישה באוטו כשבערך מהדייט השלישי התחלנו להתנשק בסוף כל דייט.
לאחר כארבעה וחצי חודשים היא שאלה אותי למה אני לא מציע לה יותר לצאת כשהיא רגילה שמתקשרים ומציעים לה יותר לצאת אז אמרתי לה שאני ביישן וגם לא הייתי כזה בטוח שהיא רוצה איתי את הקשר כי היא הייתה עונה לי להודעות בדילאי ולא תמיד מגיעה לפגישות שהצעתי לה.
ידידה שלי הכירה לי אותה ואמרה שהיא מאוד ביישנית והיא חושבת שהיא סובלת מחרדה חברתית,אני חושב שהתנהגויות וכך יצא מצב שהרחקנו אחד את השנייה.
בערך מאותו יום שהיא אמרה לי את זה התקשרתי אליה שבוע שלם כל יום,ואז הפסקתי לאיזה שבוע כי הפחדים שלי חזרו שוב,וכשהפסקתי היא התקשרה אליי ואמרה שהיא חושבת שהיינו אמורים להיות במקום אחר בקשר וכדאי שניפרד.
בערך לאחר חודשיים וחצי התקשרתי אליה לפני שידעתי מה הסיבה שהיא נפרדה ממני(לא ידעתי איפה טעיתי בזמנו) ושאלתי אותה למה כאילו היא נפרדה ממני,אז היא אמרה שהיא מאוד נהנית לדבר איתי אבל היא בטוחה שהיא לא רוצה לצאת עם בחור ביישן כי היא בחורה סגורה והיא לא הייתה בקשר באמת גם כשהתקרבנו,אז אמרתי לה טוב בטח את לא תרצי לצאת איתי,וסיפרתי לה שהיא הייתה הבחורה הראשונה שיצאתי איתה.
ומאותו יום שהיא אמרה לי את זה אמרתי שאני לא אתן לביישנות ולפחדים שלי לפגוע בי,
אז התחלתי להתקשר כל יום לחבר/ידידה כדי להתגבר על הפחד,התחלתי גם ללכת למקומות ציבוריים לבד,לדבר עם בנות בלימודים ולעשות דברים שאני מפחד מהם,עשיתי את זה במשך כארבעה חודשים מהשיחה הזאת וחודשיים לפני השיחה עשיתי את זה באופן מועט יותר,והיום אני מרגיש במקום הרבה יותר טוב.
אז לפני שלושה ימים בערך התקשרתי אליה סתם לשאול אותה מה קורה,דיברנו איזה שעה בטלפון בערך,לאחר מכן המשכתי לדבר איתה בווטסאפ(היא הייתה די קרירה) ויום למחרת התקשרתי שוב לשאול אם יש לה תוכנוית להיום או למחר כי רציתי להציע לה לצאת.. כשהיא קלטה ששאלתי אותה את זה אז היא אמרה שיש לה תוכניות ושהיא צריכה ללכת..
בעיקרון לא היה משיכה גבוהה בינינו והקשר לא עבד כמו שצריך,אבל נזכרתי פתאום שהיה פעם אחת בלבד בקשר כשהחזקתי לה את היד והייתי פתוח איתה וכשהתנשקנו זה הרגיש נשיקה אחרת משאר הפעמים,שנינו הרגשנו משהו אחר בנשיקה הזאת,והבנתי שדווקא היא כי בבסיס שלה נמשכת אליי אלא פשוט לא התנהלתי כמו שצריך מבחינת מגע/דיבור וכו'.
אז התחלתי לקרוא הרבה כי סיקרן אותי לדעת אם כיף לה איתי אז למה זה לא עבד בינינו וגיליתי נגיד כמה המגע חשוב בקשר ושעשיתי הרבה טעויות שלא יצרו אצלה משיכה כמו זה שלא התקשרתי כמעט או שתמיד אמרתי לה שהיא זאתי שצריכה לקבוע לאיפה לצאת..
בעיקרון אני מדבר היום כבר עם בנות אחרות והרבה יותר פתוח מבעבר אבל לא כיף לי עם בנות אחרות כמו שהיה לי כיף איתה,אני מאוד נמשך לתכונות שלה ולאופי/יופי שלה ואני יכול לדבר איתה שעות מה שאין לי עם בנות אחרות.
אני יודע שאם הייתי נפגש איתה היום(שיש לי יותר ביטחון עצמי מבעבר ויותר ניסיון או ידע)אז זה היה עובד יותר טוב,אני מרגיש מאוד מבולבל, ולא יודע מה לעשות,עשיתי שינוי יחסית גדול מהתקופה שהיינו ביחד לפני חצי שנה אבל אני לא יודע איך לגרום לה להבין את זה.. אם אני אתקשר אליה וארדוף אחריה זה לא ייצור אצלה משיכה אלא יכול לגרום לה לחשוב שאני נואש ותלותי אבל מצד שני איך היא באמת תבין שאם היא תיפגש איתי יכול להיות שזה יעבוד יותר טוב מפעם קודמת? כי שנינו נהנים ביחד והיא גם אמרה לי את זה,אבל בגלל ששנינו היינו ביישנים וסגורים ואני הייתי חסר ניסיון לא הצלחנו לקדם את הקשר כמו שצריך,אני מאמין שהיא עדיין בדעה הישנה שלה שאני ביישן והיא לא נראה לי מבינה שהשתניתי שאני יודע למה זה לא עבד ולמה לא נוצרה משיכה בינינו ושהקשר לא יהיה שוב תקוע כי אני לא אתן לזה לקרות..
כמובן שאני עוד צריך לעבוד על הביטחון העצמי שלי אבל עבדתי על זה מאוד חזק בחצי שנה האחרונה.
מה כדאי לי לעשות? פשוט לוותר עליה וזהו ולהתקדם הלאה? או שיש איזה דרך מסויימת שאני לא יודע שאולי היא כן תסכים להיפגש איתי,אני חושב שאם נפגש כבר אדע אולי למשוך אותה בחזרה ולדבר איתה על כל הדברים הללו,אבל כל דרך כלשהי שאני אפנה אליה יראה שאני "רודף" אחריה ואני לא חושב שזה מה שיגרום לה לחזור אליי או להסכים להיפגש איתי,האם זה יהיה נכון להסביר לה אולי בהודעה את הדברים שרשמתי למעלה שאני יודע שלשנינו כיף ביחד ו ולהזכיר לה אולי שזה יכול לעבוד אם היא רק תבוא בראש פתוח? לפי מה שהבנתי זה לא עובד בצורה הזאת אבל אולי מישהו מכיר איזה שיטה אחרת?בעיקרון היא לא מרגישה כלפיי כלום ולא נמשכת אליי וגם אם אני אהיה עכשיו הבחור הכי מושך בעולם עדיין הדעה שלה כלפיי נשארה אותה דעה..
איך אני אצור אצלה משיכה אם לא אראה אותה או אדבר איתה? איך היא באמת תדע שאני לא באותו מקום שהייתי בו בעבר..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות