אוקי אז כמו שכתוב בכותרת, המעמד החברתי שלי משתנה ולרעה בגלל החברה הכי טובה שלי לשעבר.
באמת שבתחילת השנה הייתי מקובלת ופופולרית בטירוף ולא כזאת שמגעילה אל אחרות או אחרים, באמת שהייתי נחמדה לכולם ושיתפתי את כולם בהכל חוץ מהפגישות אחהצ שרצינו להיות לבד וברב הפעמים זה לא היה ככה אלא הייתי מזמינה את כולם.
לחטיבה עליתי עם החברה הכי טובה שלי, נקרא לה רוני. רוני ואני היינו באמת הבסטיז המושלמות והשלמנו אחת תשנייה ובאמת שזו הייתה חברות מדהימה וכלכך כיפית וטובה ושווה את כל הזמן שחיכיתי לחברה הכי טובה. אומנם ביסודי לא היינו כלכך מקובלות אבל לא היה לנו אכפת כי היה לנו אחת את השנייה. אבל אחכ עלינו לחטיבה ומשם הכל התחיל.
אני ורוני הצלחנו להיות באותה כיתה והיינו מאושרות מזה(-:, אבל לשתינו יש תחומי עניין שונים, רוני מאוד ספורטיבית ואני יותר בקטע של אומנות, אז אני הלכתי בנוסף ללימודים הרגילים למצוינות באומנות ורוני הלכה להיבחן לנבחרת האתלטיקה וכמובן שהיא התקבלה.
הכרנו עוד חברות, אבל תמיד כשנפגשנו הזמנו אחת את השנייה לא משנה מה, וככה זה היה, לא חשבתי שיכול להיות טוב יותר
אבל לאט לאט הקשר שלי ושל רוני נהרס והסכמנו עם זה לגמרי, היינו מוכנות לזה כי זה היה ברור שכל אחת תכיר חברות אחרות וזה היה בסדר מבחינתנו, תמיד נפגשנו בכיתה והבעיה התחילה בזה שלי היו יותר חברות מאשר לה ולה הייתה רק אותי ועוד ילדה אחת, נקרא לה ענבר.
ענבר ורוני היו כל הזמן בייחד וזה היה בסדר כי אני הייתי כל הזמן עם ילדה אחרת, נקרא לה לירי
אני ולירי הפכנו להיות המקובלות בכיתה וכמו שכבר אמרתי היינו נחמדות ולא עשינו רע לאף אחד
רוני הייתה מתוסכלת מאוד והיה לה קשה עם זה עד שהיא התחילה לפרסם שקרים נוראים בעיקר עליי, כי לא היה אכפת לה מלירי, עליי ועל חבר שלי,נקרא לו גלעד, היא אמרה ששכבנו וכאלו וכמובן שזה היה לא נכון בשיט
אני וגלעד סבלנו מחרם עד שהחלטנו לפנות להנהלה בחטיבה
כמובן שהם לא עשו כלום
אני לא מסוגלת לקום בבוקר ומפחדת ללכת לביצפר
לפעמים אני חותכת, כי עדיף לי שיכאב ביד מאשר בלב וגם באלי להתאבד לפעמים אבל אני חושבת על האנשים שאני חשובה להם
אני מתחננת לעזרה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות