אז ככה, אני בת 20 ומאז שאני זוכרת את עצמי תמיד הייתי ביישנית..
בזמן הלימודים בבית הספר היו את הבנות שהיו קרובות אליי ואתם הייתי פתוחה ,אבל אף פעם לא הייתי מעזה לפתח קשרי חברות חדשים בדר"כ היו ניגשים אליי אני אף פעם לא הייתי זו שיוזמת..
אפילו בזמן השיעורים כשהמורה הייתה שואלת שאלות והייתי יודעת את התשובה כשאף אחד אחר לא, לא הייתי עונה בגלל הביישנות הזו, אפילו כשכולם היו צועקים תשובות ומנחשים בצעקות ,וכשגם אז הייתי יודעת את התשובה לא הייתי צועקת, הייתי פשוט שותקת, כי רק מלחשוב על הסיטואציה שלי צועקת תשובות בכיתה הייתי נרתעת חחח אני יודעת זה נשמע דבילי.
יותר מאוחר בכיתה ח הייתי יותר נפתחת עם אנשים אבל אף פעם לא הייתי גלויה ואף פעם לא הייתי סומכת על מישהו באמת, כשבנות היו באות ומספרות לי על בעיות אישיות (מאוד!!) ומבקשות עצה, תמיד הייתי עוזרת ולא מגלה סוד, אבל אני אשית אף פעם לא סמכתי על אנשים ואף לא אמרתי את שעל לבי (ויש המון!!!) ותמיד הייתי תוהה "איך היא סומכת עליי?"
עכשיו אפשר לומר שהביישנות קצת ירדה, לפחות מהבחינה הזו של לדבר עם אנשים חדשים ולפתח קשרים חדשים(אבל רק עם בנות) אם זה אומר לדבר עם גברים(בעבודה במכולת בבנק וכו') אני תמיד מסמיקה ומחייכת במבוכה.אני יודעת טיפשי.
אני מתביישת ולא מסוגלת גם לאכול ליד אנשים (כל דבר!!!) (ולא בגלל שיחשבו שאני שמנה)אפילו בזמנו כשהיו עושים ארוחות בוקר או מסיבות בכיתה הייתי יוצאת לבחוץ ולא אוכלת ,אפילו להפסקת 10 לא הייתי לוקחת אוכל..הייתי אפילו מתביישת לבקש פלאפל ולומר למוכר בדוכן מה לשים שם..האמת שגם היום אני לא מסוגלת.
מאז שאני זוכרת את עצמי תמיד הייתי מחוזרת, עוד מהגם אפילו חחח אבל אף פעם לא הייתי מחזירה מענה גם בזמן החטיבה והתיכון זה היה המון אבל תמיד הייתי מתעלמת מזה ,פשוט לא הייתי מסוגלת לדבר עם בנים ולהיות פתוחה איתם, אפילו בעבודה זה ככה.
אתם חושבים שאני בעייתית?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025