איכשהו כל החיים בערך הייתה לי בעיה קשה בשמירה על קשרים. זה עניין שתמיד רדף אותי. כשעברתי לתיכון חדש מהיסודי, החברים מהיסודי נעלמו. כשסיימתי תיכון והייתי בזוגיות דביקה מדי עשיתי טעות גדולה והתנתקתי מכל החברים שהיו לי לנצח. כנ"ל בצבא, בעבודות השונות שעבדתי בהן, בטיול, ועכשיו גם בלימודים.
בפייסבוק יש לי הרבה "חברים" אבל אף אחד שם הוא לא חבר באמת.
תמיד התחושה שרודפת היא שלאף אחד פשוט לא אכפת ממני, שאם אני לא אתקשר ואשמור על הקשר, תמיד לצד השני לא יהיה אכפת, לא יתקשר ולא ידבר איתי מיוזמתו.
אני לא מצליחה להבין- מה דפוק בי? נכון, אני לא ממש כריזמטית או מצחיקה, יפה או חכמה בצורה מיוחדת, אבל נראה לי שסה"כ אני "בסדר". ממוצעת שכזו.
אני לא רוצה להתבכיין ואני יודעת שהרבה מזה תלוי בי, אבל האם זה תלוי רק בי?
נמאס לי כבר להיות לבד בסופי שבוע, לא לצאת כמעט אף פעם.
עכשיו היה את המבצע ולא היו לימודים (אני מהדרום) ופשוט לא יצאתי מהבית 8 ימים כי לא היה לי לאן או עם מי. ברור שהמצב היה בעייתי, אבל זה היה אותו דבר אם היה גם סתם חופש "רגיל"- הייתי עובדת כנראה ובשאר הזמן פשוט לא הייתי עושה כלום.
בקרוב יש לי יום הולדת 23, בעוד פחות מחודש, וכל כך עצובה לי המחשבה שאני אהיה פשוט- לבד.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות